17 ינואר 10
מהי סליחה...למי אנחנו סולחים?
הסליחה במובן היום יומי של המילה , מתייחסת ליחסים בין בני אדם כאשר החוויה היא שמישהו נפגע, בזמן שלא התכוונו לפגוע בו,המילה הפכה להיות כל כך שגורה על לשוננו שהשימוש בה כל כך התרחב עד כי איבד כמעט מערכו ואנו מרבים להשתמש בה מול בני אדם שאין לנו כל יחסים איתם ואף לא מכירים אותם ולא עשינו שום דבר שיכול היה לפגוע בהם,כמו בפניה אל מישהו ,סלח לי מה השעה?
כאשר אני רוצה להבחן סליחה איני מתכוון למובן המקובל והשגור בפינו ביום יום.
הסליחה שאני רוצה לדבר עליה היא הסליחה לעצמנו על מנת להשלים דבר שלא שלם לנו ומעסיק אותנו לאורך זמן מנהל לנו את ההתנהלות היום יומית,מעסיק אותנו הרבה, כיצד לנקום באחר על זה שאנחנו אומרים שהוא פגע בנו ,אפרופו לאותו אדם אין שמץ של מושג שהוא פגע בנו,אבל יתרה מזאת,אותו אדם ממשיך לחיות את חייו כאילו דבר לא קרה ובזמן קצר בכלל שכח מהאירוע , אך עבורנו האירוע ממשיך לנהל לנו את החיים ימים שבועות חודשים ולעיתים גם שנים.
בכל התקופה שאנו לא סולחים ומתכננים איך לנקום באדם אנחנו אלה הלוגמים מכוס התרעלה שאנחנו מכינים לאותו אדם ואילו הוא אין לו צל של מושג על המלחמה המתנהלת נגדו.
אני יודע , כפי שכבר ראינו זאת בהבחנות אחרות אנחנו כל כך מאמינים בצדקנותנו שאיננו יכולים להסתכל על הדברים מנקודות מבט שונות .שסביר שנראה שם דברים שונים .אנחנו מפתחים דואליות עם הרצון לנקום עד כדי הנאה מעצם ההתעסקות בנקמה.
לסלוח ולו על מיקרה חמור ביותר אין זה אומר שאנחנו מסכימים עם מה שקרה ואף לא מקבלים ,לא הופכים את המעשה ללגיטימי ואין זה אומר שלא נפנה לרשויות החוק שיטפלו במעשה אם נדרשת התערבות משטרה.
הסליחה מיועדת עבורנו לסלוח לעצמנו על כך שכביכול הדבר קרה באשמתנו ואנחנו נתנו לזה לקרות ומאשימים עצמנו כמה לא היינו בסדר שנתנו לזה לקרות לנו, עכשיו לעשות את עצמנו לא בסדר זה בדיוק כמו לעשות אחרים לא בסדר זה מקטין אותם ומקטין אותנו ולא מאפשר לנו לפרוץ מהמעגל החוסם אותנו שאנחנו יצרנו סביב עצמנו.
סליחה היא גם שיחת השלמה לא השלמה של חזרה ליחסים אלה ליצור את הדבר שלם כמו להשלים מעגל עבור עצמנו על מנת שנוכל לוותר על הכל ,לא שהדברים יעלמו הם יהיו שם כל החיים ,לוותר המשמעות לוותר על כך שהדברים ינהלו לנו את החיים ,אנחנו נוכל להמשיך להתקדם יחד עם הדברים ולא להעצר בגללם.
תחשבו על זה.. היה אירוע בחייכם נפגעתם עד עמקי נפשכם ותגובתכם קשה,
מטבעם של אירועים שהם נמשכים למישכי זמן קצרים בדרך כלל ומפסיקים. מי שגרם להם בכלל שוכח מזה ועם מה אנחנו נשארים ,לא עם האירוע אלה עם מה שאנחנו אמרנו לעצמנו על האירוע ועם הזמן אנחנו שוכחים מהאירוע וחיים את הפרשנות שלנו כאמת שקרתה לנו וקשה לנו לראות שזה בסך הכל משהו שאנחנו אמרנו. עכשיו עם פעם אמרנו על משהו X האם בשלב אחר אנחנו יכולים להגיד על אותו הדבר Y ודאי שכן אז תגידו לעצמכם שזה Y והתייחסותכם תהיה ל-Y להמשך החיים והתוצאה תהיה פריצת דרך עבורכם.
מנשה גור
הכותב מומחה באמון ,אפשר לפנות בכל שאלה ,לא בטוח שתהיה תשובה אך תהיה התיחסות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה