האם אתה מבין את בן הזוג שלך?
ומה הוא עבורך?
האם אתה מבין את בן הזוג שלך? לכאורה, זאת נראית שאלה מעט שונה ואפילו לא במקום בגלל שכולנו מאמינים שאנחנו מכירים ומבינים את בני הזוג שלנו. האם זה נכון לגבי כולנו? מה היא האמת
אין כאן שאלה של אמת,כפי שאין אמת מוחלטת בכלל בחיים,השאלה עד כמה אנחנו באמת מקשיבים לבן זוג ויכולים להיות בעולם שלו ולהתאים את עצמנו לעולם שלו ולהקשיב מלא כלום וללא פרשנות ודעות קדומות ושיפוטים!
מה מכלול הדברים שעלינו לדעת על האדם שאותו אנחנו אוהבים, על מנת לומר שאנחנו מבינים אותו? הרגלי אכילה, סגנון לבוש, העדפות, תחביבים, תגובות רגשיות, ערכים, שאיפות, התנהגות, כוח נפשי, IQ, EQ, ואחרים. כמה אתה יודע על התגובות ההתנהגותיות של בן הזוג שלך? הכוונה היא כמובן לא להתנהגות היומיומית אלא להתנהגות שבאה כתגובה לנסיבות בלתי שגרתיות. לדוגמא, אם שודד פורץ לבית בלילה, מה תהיה התגובה של בן הזוג שלך? הוא יפחד? הוא יתעמת עם הפורץ? הוא ינסה לתפוס את השודד או הוא ינסה להרוג אותו? אולי בכלל יתן לו לברוח עם השלל?
אנחנו יכולים להעלות שאלות רבות על מקרים שונים ולנסות לחשוב האם אנחנו יודעים לענות עליהן בביטחון לגבי בן הזוג שלנו. נניח שהוא מצפה לפגישה חשובה מחר ובאופן מקרי השעון המעורר שלו התקלקל והוא קם שעה מאוחר יותר. איך הוא יגיב? האם הוא יתעצבן, או שהוא יפעל בשיקול דעת? לחילופין נניח שבת הזוג שלך לבושה בבגדים הטובים ביותר והאהובים שלה ומתכוונת לצאת למסיבה. מישהו שופך משקה על הבגד שלה במקרה. איך אתה חושב שהיא תגיב? חשוב על מצבים שונים ותענה עליהם בכדי לדעת אם אתה באמת מבין את הפרטנר שלך.אך יותר מכך האם אתה באמת שותף אמיתי,שהכל שקוף והכל יכול להאמר מבלי להביא לפיצוץ,שבאמת אתה מקבל אותו כמו שהוא וכמו שהוא לא?
כאן נכנסות יותר נקודת המוכנות שלנו להיות שם עבור הבן זוג לתמוך ולהעצים ולהיות חלק המהפתרון שהבן זוג שלנו יכול לסמוך עלינו שאנחנו נהיה שם עבורו ללא סייגים.ללא כל צורך לקנטר או להקטינו .
להכיר ולדעת מהם הדברים האהובים או השנואים על בן זוגך לא בהכרח מעידים על הבנה. הבנה משמעותה לדעת את הערכים, מטרות החיים ואת סדרי העדיפויות של בן הזוג. להבין אומר לדעת אלו מקרים השפיעו באיזה אופן על בן הזוג, וגם לדעת להכיר ולהתחשב בהם. אם הינך מסוגל לצפות את התגובה של בן הזוג שלך ברגעים מכריעים, כנראה שאתה מבין אותו. האם אתה יכול לעשות זאת בביטחון מוחלט?
בתחילת מערכת היחסים שלנו, כולנו מדברים על הדברים הטובים בחיים, על ההנאות והתענוגות שהחיים מציעים לנו. הפוקוס שלנו הוא על איך להיות עם בני הזוג שלנו ולגרום להם לשמוח, וכמובן על איך להשיג הנאה וסיפוק בחברתם. אנחנו לעולם לא חושבים על ההתנהגות הפסיכולוגית הבסיסית, המוסתרת כביכול באותו זמן. אחרי זמן מה, כשהקשר מתפתח, אנחנו מתחילים לחפש את הסיבות להתנהגות כזו או אחרת לוקחים את תפקידו של הפסיכולוג ובכל פעם שאינינו מצליחים לצפות את התנהגותו אנחנו מוצאים סיבות להאשימו על צורת התנהגותו. במקום לשאול אותו מה ואיך הוא רוצה את הדברים אם בכלל ולבקש ממנו בקשות או רחמנן ליצנן לבקש ממנו שיבקש מאיתנו את מה שהוא זקוק לו או מה שישרת אותו באותו רגע ,ולקבל את בקשתו ללא התערבות ,עד כמה בכלל אנחנו מוכנים להיות מעורבים בחיי הבן זוג שלנו מבלי הצורך להתערב להעיר ולקנטר? שהרבה פעמים אנחנו נעשים מבולבלים בגלל מה שבן הזוג עושה ולהפך, כך שבשורה התחתונה- הבנה טובה יותר, אינה מובילה בהכרך למערכת יחסים טובה יותר.
אחת המסקנות היא שאנחנו לא צריכים להתאמץ להבין את הבן זוג אלה להיות איתו ועבורו כל עת שיזדקק לנו ,גם בזמנים שלא באמת מתאימים לנו,הרי זה האדם שאנחנו אומרים שאנחנו אוהבים אותו יותר מכל ולכן לקחנו אותו כבן זוג,ומה קרה מאז?בן הזוג לא השתנה, אז מה כן אנחנו שינינו נקודת מבט. !!!
כל הזכויות שמורות @ מנשה גור
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה