להיות משרת .

          להיות משרת  .

קשה לטיפש לשנות את הרגליו לאי –אנוכיות .אולם כאשר אתה מתמודד עם עניין מסוים ,אם בהתחלה תעזוב אותו במנוחה ,תקבע ותאשש  את הנדרים בלבך ,תוציא כל אינטרס עצמי מהעניין,ותעשה מאמץ ,לא תחטיא בהרבה את מטרתך .

כיוון שאנו עושים את רוב הדברים תוך הסתמכות רק על פיקחותנו ,אנו הופכים למעוניינים רק בעמנו, מפנים את גבנו להיגיון,והתוצאות אינן טובות. בעיני אנשים אחרים אנו מצטיירים אז כעלובים,חלשים,צרי אופק ובלתי יעילים.מי שאין ביכולתו לפעול על בסיס אינטליגנציה אמתית ,טוב אם יתייעץ עם אדם בעל הגיון בריא.יועץ יגשים את הדרך כאשר יעשה את החלטותיו בעזרת אינטליגנציה אוטנטית ולא אנוכית ,מפני שאין הוא מעורב באופן אישי אמוציונאלי.אופן פעולה זה , בלי ספק יצטייר בעיני אחרים כמושרש היטב,כמו למשל,עץ גדול בעל שורשים רבים.  האינטליגנציה של האדם הבודד כמוה כעץ שפשוט תקעוהו באדמה.

אנו למדים על האמרות ועל המעשים של האנשים בזמני קדם על מנת להפקיד עצמנו בידי חכמתם ולמנוע אנוכיות  מגבילה.כאשר אנו משליכים מעלינו את דעותינו הקדומות והשיפוטים ,פועלים בהתאם לאמרות של חכמי קדם ומשוחחים עם אנשים אחרים ,העניינים צריכים להתנהל היטב ללא תאונות.  יתרה מזאת:היה אדם מסוים אשר העסיק כמה מאחיו הצעירים כמשרתים ,ובכל פעם שביקר באזורי הארץ השונים הוא רצה שהם ילוו אותו. כיוון שהוא התייעץ עמם מדי יום ביומו,הן ביחס לעניינים פרטיים והן בענייני הציבור,אומרים כי מעולם לא סבל כל פגע.

סאגארא קיומא (סמוראי) היה מאוחד לחלוטין עם אדונו ושירת אותו כאילו גופו שלו כבר מת.הוא היה אחד מאלף..

להיות משרת אין פירושו אלא לתמוך באדונך, הציבור אותו אתה מייצג .להפקיד בידיו ענייני  טוב ורע ולוותר על כל אינטרס עצמי. די לארגון בשניים שלושה אנשים כאלה ,בכדי להבטיח את שגשוגו.

אם מסתכלים על העולם כאשר העניינים מתנהלים כשורה , הרי קיימים רבים המסתובבים ומראים את עצמם ,וחכמתם,כושר האבחנה שלהם ופקחותם מביאות תועלת רבה יותר מפעולה עצמאית .אנשים חכמים ופקחים בני המעמדות הגבוהים והנמוכים כאחד,חשים כולם כי הם הינם אלה הפועלים באופן צודק :, אולם כאשר מגיעים הדברים לנקודה שבה הם נדרשים לוותר(לוותר אין זה אומר לא לקיימם ,אלה לוותר על כך שהם ינהלו לך את העסקים)  על חייהם למען האדון (הציבור) ,כולם  מקבלים פיק ברכיים . זה מביש למדי.הסיבה לעובדה כי אדם חסר תועלת הופך לעיתים קרובות למנהל ומנהיג מעולה בזמנים שכאלה,היא כי אדם כזה ויתר כבר על חייו והתאחד עם "אדונו" .

אומרים כי בהתחייבות שבין "אדון" "ומשרת" חשובה הנאמנות .אף שניתן לחשוב כי זו תכונה שאינה ניתנת להשגה,הרי היא מצויה ממש מול אפך.ברגע שתתחיל לפעול  מתוך נאמנות , תהפוך ל"משרת" מעולה.

לומר לאדם אחר את דעתך ולתקן את פגמיו זהו דבר חשוב.יש בכך ביטוי לחמלה וזהו דבר ראשון במעלה במסגרת מתן שירות. אולם זהו דבר שקשה מאד לעשותו .קל לגלות את הנקודות הטובות והרעות של אדם וקל אף לחוות עליהן דעה.אנשים חושבים בדרך כלל כי הם נחמדים מפני שהם אומרים את הדברים שאחרים סולדים מלהביעם או רואים אותם כקשים לאמירה.אולם  אם הדברים לא מתקבלים טוב,הם חושבים כי לא ניתן עוד לעשות מאומה.התנהגות זו היא חסרת ערך לחלוטין .

לתת לאדם את דעתך ,פירושו קודם כל לשפוט היטב האם דבריך יקדמו את האדם או לא .לתת לאדם את דעתך זה לתת לו כלים להתקדם לאן שהוא רצה להגיע..

ההצלחה היא הזכות להיות בעולם של האחר..