רגע לפני הבחירות.
עם נעיף מבט לקמפיינים השונים, נראה שיש מכנה אחד משותף. המאפיין את הפוליטיקה הישראלית ואת החברה הישראלית הבורחים מלעסוק בשאלות שנויות במחלוקת. וכל אחד מסיבותיו .אך אנחנו צריכים להיות מודאגים ,מהתוצאות הרות האסון של כפייה דתית והתנהלות פרימיטיבית המכוונת ע"י רבנים נבערים מדעת המתעלמים מהמדע .ומעדיפים לשהות במעמקי הנשיה הפרימיטיבית. בו הם מכתיבים לכולנו בשם אלוהים שאיננו קיים את דרכינו ביום יום.
ואותי מפחידים יותר מכולם המרכז הציוני בוז/י וציפי וחבריהם לרשימה הפועלים כגנבים בלילה לשמר את המצב ולהשאיר את החרדים לידם.
איננו רוצים בהם עוד.
נושאי הדת והמדינה כמעט ונעלמו ממערכת הבחירות לכנסת ה-20. למעשה, שני הנושאים היחידים המצויים במחלוקת בין חרדים לחילונים, שזכו לתשומת לב ציבורית מסוימת - היו חוק הגיוס ונישואים של בני אותו מין, וגם הם לא זכו ממש לדיון ציבורי, אלא רק להתבטאויות אקראיות ולתגובות להן. כך מעלה מעקב חדו"ש שבדק אזכורים של נושאי דת ומדינה ברשת, מאז פיזור הכנסת - ועד לאמש (ה-11.3). פריחה מפתיעה וחיובית נרשמה בדיון הציבורי על ייצוג מגזרים חרדיים מקופחים: נשים וחרדים עובדים.
בין הנושאים שכמעט ולא התקיים סביבם דיון ציבורי: נישואים וגירושים אזרחיים הדרת נשים, פתיחת חנויות בתל אביב בשבת, קצבאות לישיבות
בתי הקברות ,רבנות ראשית ומערכת הכשרות ?.
רדידות הדיון בנושאי דת ומדינה בלטה במיוחד לאור ההערכה שהמפלגות החרדיות יהיו חברות בכל קואליציה אפשרית. לשותפות של מפלגות חרדיות בקואליציה יש שורת משמעויות מובנות מאליהן: הגדלת ההקצבות לישיבות ולמוסדות חינוך שאינם מלמדים תוכנית ליבה, הגדלת קצבאות הילדים, שינוי חוק הגיוס, ביטול הרפורמה בגיור ועוד. למרות זאת, לא התקיים כמעט דיון בנושא.
הפוליטיקאים בחרו להתעלם
סביר להניח שלעיסוק המועט בנושאי דת ומדינה חברו מספר סיבות: שכולן כאחד לא רלוונטיות לחברה .
אהבה זה למתקדמים, להתחיל עם בחורה זה פסול, ושמירת נגיעה עד לחתונה זה כלל ברזל. הינדה הרבסט, שדכנית חרדית, פותחת לדיון גם דברים שנמצאים בקרביים של המגזר - ועושה שידוכים בין "הגטו" הבני-ברקי לישראל החילונית
החרדיות לא היה עניין לעסוק בהם מחשש שיחזקו את "יש עתיד"; ש"ס העדיפה סדר יום חברתי והלכה על קמפיין "השקופים", ואילו מפלגות השמאל יודעות שלא יוכלו להקים ממשלה בלי המפלגות החרדיות, והן נזהרות שלא להרגיז אותן.
בנוסף, ניסיון ממשלת שרון-שינוי מלמד שאחרי ממשלה בלי המפלגות החרדיות, מגיעה תקופה של ירידה בעיסוק בנושאי דת ומדינה. מעין עייפות מהעיסוק בנושאים אלה. ויש שיאמרו שלא מדובר בעייפות, אלא בייאוש של הציבור שמגלה שאפילו ממשלה חילונית לא מצליחה ליצור מהפכה אזרחית אמיתית.
ללא חוקה ללא חוק להפרדת דת ומדינה אין לנו שום דבר חדש תחת השמש ושום מהפך..
עם נעיף מבט לקמפיינים השונים, נראה שיש מכנה אחד משותף. המאפיין את הפוליטיקה הישראלית ואת החברה הישראלית הבורחים מלעסוק בשאלות שנויות במחלוקת. וכל אחד מסיבותיו .אך אנחנו צריכים להיות מודאגים ,מהתוצאות הרות האסון של כפייה דתית והתנהלות פרימיטיבית המכוונת ע"י רבנים נבערים מדעת המתעלמים מהמדע .ומעדיפים לשהות במעמקי הנשיה הפרימיטיבית. בו הם מכתיבים לכולנו בשם אלוהים שאיננו קיים את דרכינו ביום יום.
ואותי מפחידים יותר מכולם המרכז הציוני בוז/י וציפי וחבריהם לרשימה הפועלים כגנבים בלילה לשמר את המצב ולהשאיר את החרדים לידם.
איננו רוצים בהם עוד.
נושאי הדת והמדינה כמעט ונעלמו ממערכת הבחירות לכנסת ה-20. למעשה, שני הנושאים היחידים המצויים במחלוקת בין חרדים לחילונים, שזכו לתשומת לב ציבורית מסוימת - היו חוק הגיוס ונישואים של בני אותו מין, וגם הם לא זכו ממש לדיון ציבורי, אלא רק להתבטאויות אקראיות ולתגובות להן. כך מעלה מעקב חדו"ש שבדק אזכורים של נושאי דת ומדינה ברשת, מאז פיזור הכנסת - ועד לאמש (ה-11.3). פריחה מפתיעה וחיובית נרשמה בדיון הציבורי על ייצוג מגזרים חרדיים מקופחים: נשים וחרדים עובדים.
בין הנושאים שכמעט ולא התקיים סביבם דיון ציבורי: נישואים וגירושים אזרחיים הדרת נשים, פתיחת חנויות בתל אביב בשבת, קצבאות לישיבות
בתי הקברות ,רבנות ראשית ומערכת הכשרות ?.
רדידות הדיון בנושאי דת ומדינה בלטה במיוחד לאור ההערכה שהמפלגות החרדיות יהיו חברות בכל קואליציה אפשרית. לשותפות של מפלגות חרדיות בקואליציה יש שורת משמעויות מובנות מאליהן: הגדלת ההקצבות לישיבות ולמוסדות חינוך שאינם מלמדים תוכנית ליבה, הגדלת קצבאות הילדים, שינוי חוק הגיוס, ביטול הרפורמה בגיור ועוד. למרות זאת, לא התקיים כמעט דיון בנושא.
הפוליטיקאים בחרו להתעלם
סביר להניח שלעיסוק המועט בנושאי דת ומדינה חברו מספר סיבות: שכולן כאחד לא רלוונטיות לחברה .
אהבה זה למתקדמים, להתחיל עם בחורה זה פסול, ושמירת נגיעה עד לחתונה זה כלל ברזל. הינדה הרבסט, שדכנית חרדית, פותחת לדיון גם דברים שנמצאים בקרביים של המגזר - ועושה שידוכים בין "הגטו" הבני-ברקי לישראל החילונית
החרדיות לא היה עניין לעסוק בהם מחשש שיחזקו את "יש עתיד"; ש"ס העדיפה סדר יום חברתי והלכה על קמפיין "השקופים", ואילו מפלגות השמאל יודעות שלא יוכלו להקים ממשלה בלי המפלגות החרדיות, והן נזהרות שלא להרגיז אותן.
בנוסף, ניסיון ממשלת שרון-שינוי מלמד שאחרי ממשלה בלי המפלגות החרדיות, מגיעה תקופה של ירידה בעיסוק בנושאי דת ומדינה. מעין עייפות מהעיסוק בנושאים אלה. ויש שיאמרו שלא מדובר בעייפות, אלא בייאוש של הציבור שמגלה שאפילו ממשלה חילונית לא מצליחה ליצור מהפכה אזרחית אמיתית.
ללא חוקה ללא חוק להפרדת דת ומדינה אין לנו שום דבר חדש תחת השמש ושום מהפך..
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה