שאלת הסטטוס קוו ? מה זה ? הבלוף הגדול של החרדים המכרסמים בחופש שלנו לטובת תפיסה מקובעת ופרימיטיבית .שאיננה מענייניה של רוב האוכלוסייה .יש לזכור שאחוז החרדים בארץ נע בסביבות ה-8% ואין להם כל בסיס להיות קובעי דרכי ההתנהלות לשאר האוכלוסייה . כל דבר בחלוף הזמן הופך להיות קדוש ואנחנו כמו טמבלים נכנעים לקדושה מדומה ,והדוגמה המאלפת לכך הוא גיוס האברכים ,?!זה התחיל ב-5 איש שבן גוריון אישר וממשיך בעשרות ובמאות והיום זה צו משמיים "תורתי אמונתי "בולשיט גנבת דעת וחיים פרזיטיים .בתורה ציווה אלוהים אם בכלל יש כזה יקום ויופיע .אבל לצורך הבהרה אלוהים ציווה גיוס של כל בחור שהגיע ל-כ שנים לצבאו של יהושע לכיבוש ארץ ישראל? אז כן ,היום לא?? שקרנים עלובים..עם אלוהים הבטיח לנו את ארץ ישראל הגדולה מדוע איננו מקיים את הבטחתו??
החרדים צוחקים לנו בפנים..!! יודעים למה? כי אנחנו יותר פרימיטיביים מהם ,אנחנו מאמינים לכלח השיט שלהם..ונכנעים לגחמות שלהם..
בשבת, למשל, גוזל הסטטוס קוו את המשאב היקר ביותר שלנו, הזמן. שבת הוא יום המנוחה היחיד, פנאי נדיר שראוי לחלוק עם הקרובים לנו, גם אלה שנמצאים במרחק נסיעה. הזכרונות המשמעותיים ביותר נוצרים כשפוגשים אנשים אהובים, כשיוצאים מהבית ועושים דברים ביחד. לרבים מאיתנו שבת היא הזמן היחיד לדאוג לקרובים - לכבד הורים, לבקר חולים ולנחם אבלים. כדי לקיים את המצוות החשובות האלה צריך תחבורה ציבורית שפעילה בשבת.
שר התחבורה, ישראל כץ, סירב להפעיל את סמכותו ולקבוע מתווה להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. לדבריו, הוא נאמן לסטטוס קוו ולא ישנה את המצב הקיים בלי הסכמת המפלגות החרדיות אשר לא יתפשרו על ההלכה ויתירו נסיעות בשבת. השר והמפלגות החרדיות נושאים את שם ההלכה לשווא. ההלכה במהותה היא האנטיתזה של הסטטוס קוו. המשפט העברי מכונה בשם "הלכה", מן השורש ה.ל.כ. שפרושו לנוע, לזוז. סוד הקיום של ההלכה הוא הגמישות שלה. כמה מדכדך שבישראל ההלכה מגוייסת דווקא לגזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה, ובמיוחד הציבור החלש ביותר, שאינו יכול להחזיק רכב פרטי.
ההיסטוריה שלנו עשירה במודלים של מנהיגות שחיה בתוך עמה ומכירה אותו. אנשים שקשובים לצרכיו של הציבור ומבקשים למלאם. אבל אצל החרדים ההנהגה הפוליטית מתיישרת לפי העמדה הקיצונית ביותר ונמנעת מצעדים אמיצים הכרחיים, וכך החברה הישראלית כולה מוכפפת לגחמות של המיעוט הקיצוני ביותר.
ניתן להבין את השאיפה של החרדים לשמור שבת, אבל רק בביתם ,אבל אין להם זכות לקבוע את האופי הציבורי של השבת עבור כל המדינה. אני דוחה את הסברה שבכך הם משמרים את אופיה היהודי של המדינה. לא כמות המצוות שמקיימים אנשים מעצבת את האופי היהודי של מדינת ישראל,(חמשת אלפים שנה חיינו כיהודים בלי כל החרא שהחרדים מאכילים את כולנו) אלא הסולידריות, הסובלנות והפלורליזם. היטיב לנסח זאת בן גוריון, שקבע: "מדינת ישראל לא תימדד לפי עושרה, עוצמתה הצבאית או הטכנולוגיה שלה, אלא על ידי דמותה המוסרית וערכיה האנושיים". ואכן, חוסנה של ישראל ייקבע לפי עד כמה אנחנו רגישים לצרכים של החלשים ביותר, וסטטוס קוו שמשמר מצב רע חייב להתבטל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה