יום שישי, 8 ביולי 2016

אדישות = הליכה לאבדון

רגע לפני כניסת השבת.
הזדמנות להסתכל במראה ולבחון מי ומה אנחנו?
המצב הכלכלי הולך ומידרדר, היצוא הולך ומצטמצם והיצרנים תקועים עם מחסנים מלאים שאין להם קונים.
השפל הכלכלי דוחף את הציבור לקיצוניות משיחית כאילו שם נמצא האושר והעושר? גילויי שנאה וגזענות הפכו לחם חוק , רוצחים שבוי פצוע.
דורשים להוריד נוסעים ערביים מאוטובוס ציבורי?ודוחפים עמוק עמוק את הראש בחול.יושבים בסלון ומקטרים 
מאשימים את כל העולם ואחותו באנטישמיות ולמחרימים אותנו על לא אבל בכפינו ? האומנם?
מדברים על שתי מדינות לשני עמים בעוד שאנחנו כבר זמן רב חיים 3 חברות שונות על אדמת מדינה אחת
יש את מדינת המתנחלים עם תקציבי עתק , יש את החרדים החיים על תקציבי עתק כפרזיטים.ויש את החילוניים שחלקם חיים החרפת רעב ונאלצים לנבור באשפתות כי הם זקנים .ניצולי שואה וחולים , יש את 
הנכים הנאלצים להתקיים מתגמולים שאינם מאפשרים לחיות בכבוד, אך בוא בזמן הדיקטטור מרשה לעצמו לבזבז עשרות מיליונים על גחמות מבישות ביבשת אפריקה כי בכל מקום אחר נוכחותו איננה רצויה.
ומה אנחנו רואים במראה חברה אדישה
חסרת כבוד הנותנת לממשלת פירטים
לכופף אותנו עד עפר.
הגיע הזמן להתעשת ולמרוד לצאת לרחובות ולסלק את הפירטים מהשלטון
ולהרחיק את כת משיגי השקר מהגדה ואת החרדים מהקופה הציבורית 
לחזור ולהיות חברה שפויה החותרת לקדם עצמה .
להפריד בין דת למדינה.
ליצור שלום.
ליצור חינוך ראוי למאה ה- 21
ליצור ביטחון לציבור בפני הפשע המתעצם.
כל זה אפשרי אם רק נבחר לפעול למען חברה בריאה ולא נקנה את שקרי חונטת השלטון .

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה