אונטולוגיה: בסיס תיאורטי לאימון מקצועי
מאמר ראשון בסדרה..
אם אימון עומד לקבל הסמכה כמקצוע, זה הכרחי שפרקטיקת האימון תהיה ידועה בתיאוריה קפדנית וממשית. שיטת האונטולוגיה שצמחה מתוך שילוב של התפתחויות משמעויות של המאה ה20 בביולוגיה של ההכרה, בפילוסופיה האקזסטנטלית –קיומית ובפילוסופיה של השפה, מספקת לאימון המקצועי בסיס תיאורטי איתן וממשי. התיאוריה והמתודולוגיה של האימון האונטולוגי מאפשרות למאמן להתבונן ולעבוד בצורה מועילה בשלושה תחומים חיוניים בקיום האנושי – שפה, רגשות וגוף – כאמצעי לתמוך בלקוחות מתאמנים לפתח נקודות מבט חדשות וחשובות שמחוללות התנהגויות יותר יעילות.
תיאוריה ואימון מקצועי
על פי ביטוי סיני עתיק "תיאוריה בלי תרגול היא טיפשית; תרגול בלי תיאוריה הוא מסוכן".
אחד מהמאפיינים העיקריים של מקצוע הוא, שהעבודה של בעלי אותו המקצוע מבוססת על מתודולוגיה עקבית שמבוססת בתוך גוף ידע מקובל ומבוסס1. אם אימון עובר מלהיות תעשיה והופך להיות מקצוע, ההכשרה וההסמכה של מאמנים חייבת לכלול מרכיבים תיאורטיים שהם ממשיים, חזקים ונגישים שידועים באופן ברור, במתודולוגיה ובפרקטיקה של האימון.
אונטולוגיה מספקת מסגרת תיאורטית ממשית וקפדנית להתפתחות של מאמנים מקצועיים. אונטולוגיה היא תורת ההוויה. ע"פ השותפות של אוקספורד לפילוסופיה, "אונטולוגיה זה...המדע של ההוויה באופן כללי, שמאמץ נושאים כמו טבע הקיום ומבנה המציאות"2. התפתחויות גדולות בביולוגיה ובפילוסופיה במאה ה -20, הביאו לידי האונטולוגיה וסיפקו מבט מבוסס ועמוק על החיים האנושיים שזהו הבסיס לגישה ספציפית באימון, שנקראת אימון אונטולוגי.
לפי הפסיכולוגית סוזן סקיפינגטון "נושאים קיומיים כמו לזהות תכלית ומשמעות בחיים, להקל על הסבל ולאפשר ליחיד לחיות חיים שהם יותר מוגשמים ומאושרים, הם מרכזיים בתהליך האימון"3. מנקודת מבט אונטולוגית, מאמנים מתבוננים ועובדים עם היבטים עיקריים של האופן שבו לקוחות (מתאמנים) בנו את המציאות שלהם ואת טבע הקיום שלהם, כלומר, התפישות שלהם, והדרכים שלהם להשתתף בחיים. זה נעשה באמצעות צפייה בהיבטים עיקריים של ההוויה שלהם, או יותר מדויק, בדרך שלהם להיות. כבעל מקצוע מיומן, המאמן האונטולוגי מסוגל:
- לפתח הבנה מהימנה לגבי אילו היבטים בדרך של המתאמן להיות, גורמים למציאות שלא עוזרת ו
- לתמוך במתאמן לפתח מציאות יותר בונה שתוביל לשינויים חיוביים בעולם שלו או שלה.
שיטה חדשה לאימון
האונטולוגיה מתחילה עוד בימי הפילוסופים של יוון העתיקה. בכל אופן, היו אלו התפתחויות גדולות במאה ה 20 בפילוסופיה,בביולוגיה, כמו גם באנתרופולוגיה, בסוציולוגיה ובפיזיקה של הקוונטים, שסיפקו את התמיכה האקדמית הקפדנית להתפתחות האונטולוגיה כשיטה לאימון מקצועי.
התפתחויות משמעותיות בביולוגיה של ההכרה, בפילוסופיה האקזסטנטלית-קיומית ובפילוסופיה של השפה יצרו הבנה חדשה של בני האדם ושל אינטראקציות אנושיות, כולל של טבעה של התפישה האנושית, תקשורת והתנהגות. ההתפתחויות הללו השתלבו כדי לגבש שטח חדש של ידע שנקרא "האונטולוגיה של המתבונן האנושי" כשיטה לאימון מקצועי.
פרננדו פלורס הוא דמות מפתח בגיבוש השיטה. הוא השלים תזת דוקטורט רב תחומית שנקראת "ניהול ותקשורת במשרד העתידי" בקמפוס ברקלי באוניברסיטת קליפורניה
פלורס הושפע מאד מהרעיונות החדשים שעדיין היה להם בסיס ביולוגי של הומברטו מטרואן, לגבי תפישה, הכרה, שפה ותקשורת. השיחות הללו היו השראה עיקרית למחקר שלו, שבו הוא התמקד במיוחד בפילוסופיה האקזסטנטלית-קיומית של מרטין הידיגר4 ותיאורית פעולות הדיבור של ג'ון סיריל5 . פלורס היה מסוגל לשלב את הרעיונות של מטוראנה, הידיגר וסיריל כדי להפיק הבנה חדשה של שפה ותקשורת שבסופו של דבר הפכה להיות שיטה של אימון מקצועי6.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה