יום שישי, 29 ביולי 2011

עוד מאותו הדבר או יצירת דבר חדש...


הדרך הטובה ביותר לגרום לשינוי אצל אדם אחר/טרנספורמציה.
אחת השאלות הנשאלות לעיתים קרובות בסמינרים אותם אני מעביר לעובדי חברות גדולות אינה כיצד יכול המשתתף לחולל שינוי בחייו הוא אלא כיצד הוא יכול לגרום לאנשים סביבו להביא את השינוי בו הוא מעוניין. רגע האמת בחיינו מתרחש כשאנחנו מבינים שאיננו רואים את העולם כפי שהוא באמת, אלא שראייתנו את העולם נעשית דרך העיניים שלנו והדרך הטובה ביותר לשנות אדם אחר היא להתחיל בשינוי בתוך עצמנו. כשאתם עובדים על עצמכם מבפנים ומגלים את כל האמונות, הפחדים וההנחות המגבילים אתכם ואשר מונעים מכם לצמוח (ולאחר מכן מקבלים את האומץ להחליף אותן באמונות והנחות מתאימות יותר), העולם סביבכם ישתנה כמעט באורח פלא. אתם תראו את העולם דרך זוג חדש של עיניים ותופתעו לראות עד כמה העולם סביבכם השתנה, כמעט בן-לילה. לאמיתו של דבר, העולם שלכם לא השתנה, אלא שאתם – בדרך בה אתם תופסים אותו – עברתם שינוי.
אי אפשר ללמד מנהיגות, אפשר רק לעצב אותה. והדרך הטובה ביותר לשנות את חייהם של אנשים אחרים ולהמריץ אותם להפוך לאנשים הטובים ביותר שביכולתם להיות היא באמצעות דוגמא אישית. הצמיחה כבן אדם וההתפתחות לקראת האדם הנעלה ביותר שביכולתכם להיות דורשת מכם קבלת אחריות מלאה על נסיבות חייכם. האשמת אחרים בכל מה שאינכם אוהבים בחייכם אינה אלא מציאת תירוץ לעצמכם. אתם מגיעים לעוצמה הגבוהה ביותר שלכם כאדם כשאתם מכירים בכך שהדרך היחידה לשנות את הנסיבות תהיה כאשר אתם תשתנו. וככל שתצמחו ותהיו חכמים יותר וככל שתממשו את האדם שאותו נועדתם להיות, כך תראינה הנסיבות החיצוניות כמשתנות באורח פלא.
להלן ארבע שיטות בהן תוכלו להשתמש כדי להביא לשינוי אותו אתם משתוקקים לראות בעולם יותר מכל:
1.       הבינו שאין כל מציאות אובייקטיבית אלא רק מציאות סובייקטיבית. במילים אחרות, אנו רואים את העולם באמצעות מערכת הפילטרים האישית שלנו ופילטרים אלה צבועים בהיסטוריה האישית שלנו (ועל ידי המורשת הרגשית שלנו). לדוגמא, חוויות הילדות שלנו, החוויות אותן צברנו כמבוגרים, ההשפעות שלנו, הספרים שאותם קראנו והאנשים איתם אנו מתרועעים מצטרפים כולם יחד כדי ליצור את העדשה דרכה אנחנו רואים את העולם. תפקידו של כל בן אדם הוא לחשוב מדי פעם על אופיים של הפילטרים דרכם אנו רואים את העולם ולהבטיח כי נתבונן באמת. אם הראייה שלנו מוסטת ולא-מדויקת, אנו צריכים להתחיל בעבודה הפנימית שלנו, לנקות את העדשות ולחזור לנקודת המבט האמיתית שלנו.
2.       הפסיקו למלא את תפקיד הקורבן. רבים מאיתנו נקלעים לתפקיד הקורבן ולעולם לא יוצאים ממנו משום שהוא הופך להיות חלק מהזהות שלנו. כולנו מכירים אנשים האוהבים להפנות אצבע מאשימה כלפי אחרים ולומר "הם עשו לי את זה" או "הגעתי למצב הזה בגלל הבוס שלי, או בגלל בן הזוג שלי או בגלל הכלכלה". האמת היא שכל אחד מאיתנו תוכנת לשלוט בגורלו שלו. לכל אחד ואחת מאיתנו יש את הכוח להתעלות מעבר לנסיבות הנוכחיות שלנו ולהביא את החלומות של הדמיון שלנו לתוך המציאות הנוכחית שלנו. כל שעלינו לעשות הוא רק להתבונן בחייהם של מנהיגים כמו מהטמה גאנדי, נלסון מנדלה, תומס אדיסון, אופרה ווינפרי והאם תרזה כדי לראות דוגמאות מוחשיות לכך.
3.       גלו, חקרו ותקנו באופן קבוע. בחינה-עצמית הינה תהליך תלת-שלבי: ראשית, אתם חייבים לגלות כיצד אתם מבנים את חייכם. זה כולל הכרה וזיהוי של נקודות החוזק והחולשה שלכם והקביעה אלו מן הדברים אתם עושים נכון ובאלו אתם טועים. החלק השני של התהליך הוא בדיקת הראיות העולות לפניכם. נתחו אותן והניחו להן לפעפע בתוך התודעה שלכם. לבסוף, אנו חייבים לרדת עמוק לתוך עצמנו ולמצוא את האומץ לתקן את ההתנהגויות המגבילות שלנו. רבים מאיתנו משחקים ב'ראש קטן' בחייהם ומתעוררים רק בשנות הדמדומים להבנה מה היינו יכולים להיות. לכל אחד ואחת מאיתנו יש פוטנציאל אדיר להוסיף ערך לעולם ולשפר את עצמנו בתוך כך. רבים מאיתנו ויתרו על החיים שדמיינו כי היו יכולים להיות לנו כשהיינו צעירים יותר. מכל מקום, הזמן לשינוי הוא עכשיו. ואם לא עכשיו, אימתי?
4.       הבינו כי התכונות השליליות אותן אתם רואים אצל האחרים הינן לרוב השתקפות של האני העמוק ביותר שלנו. נקודה זו מרתקת אותי במיוחד: לו היית אדם מפותח וממומש באופן מושלם שאינו יכול לחוש אלא אהבה לכל בני האדם האחרים, יהיה זה בלתי אפשרי בשבילך לראות משהו שאינו אלא השלמוּת של כל האנשים סביבך. אחת האמיתות האוניברסליות של שליטה עצמית היא שככל שאתה או את לומדים להכיר את עצמכם טוב יותר וכתוצאה מכך לכבד את עצמכם, כך אתם מסוגלים לראות טוב יותר את התמימות והאור בכל אותם אנשים המקיפים אתכם, אשר קודם לכן האמנתם כי הם רעים, קטנוניים או כועסים. העובדה שאתם מוצאים בהם תכונות שליליות הינה ברוב המקרים השתקפות של התכונות השליליות אותן צריך לתקן בתוככם. במבט ראשון, קשה להפנים את החשיבה הזאת, אולם אם תבינו אותו במלואו, תוכלו לצאת לדרך המובילה לבריאת האני הטוב ביותר שלכם.




יום שישי, 22 ביולי 2011

מהו אימון ?




 הקשבה בדרך חומלת, נדיבה, אוהבת, מכבדת , סובלנית, נקייה ואמיתית.

מהו אימון?
 שיחת חקירה תוך יצירת מרחב (הדרך בה אנחנו מקשיבים לעצמנו ,או במילים אחרות מה אני אומר לעצמי על עצמי?)תומך וחומל המאפשר התבוננות, מיקוד ויצירת בהירות, יצירת  טרנספורמציה  יצירה של דבר מה חדש לאומת ושינוי  שהוא מצב של עוד מאותו הדבר.בכל תחומי החיים השונים דרך ההוויה.  היחס בינך ובין  תחומי החיים שלך.   . הולכה אל מעבר למגבלות שאנחנו יצרנו לעצמנו וחיים אותם כמגבלות אמיתיות 
מהי אונטולוגיה?
תורת היש, חקר ההוויה.

הנחות יסוד באימון אונטולוגי:
כל אדם הוא בעל עוצמה וגדולה ויכולות אדירות .האדם שלם ומושלם כפי שהוא וכפי שהוא לא.
התשובות נמצאות בתוכנו, תפקיד המאמן לשקף למתאמן את מה שכבר ממילא נמצא בתוכו .
מיכאל אנג'לו לא פיסל את דוד הוא קילף את החומר המיותר.
התבוננות במציאות כפי שהיא יוצרת ניקיון ופותחת את שדה האפשרויות הבלתי מוגבלות .
הכל מופיע בשפה שאותה אנו יוצרים ומדברים.
פריצת דרך וטרנספורמציה מתרחשות בהוויה, במי שאנחנו לגבי חיינו, שם תהייה פריצת דרך בכל תחומי חיינו.
טרנספורמציה מתרחשת כשאנחנו מתמקדים בסביבתנו, נותנים ותורמים היות והכל סביבנו הוא
השתקפות.
"אם הוויה היא המקור ממנו אנו מתייחסים לדברים, או המקור דרכו אנו יוצרים הקשרים, הרי כשמשתנה ההוויה נעשה הקשרים חדשים המכשירים את התודעה שלנו לקלוט משהו חדש."

מה זה אימון אישי?
כמה פעמים כבר שמעת על הדבר הזה שנקרא אימון אישי? פתאום כולם מדברים על אימון אישי. פתאום מאמנים גם בטלוויזיה .

האמת היא שיש כל מיני אימונים. הבת שלי מאמנת כושר למשל, יש מאמנים שמאמנים לתוצאות בחיים, יש מאמנים שמאמנים אנשי עסקים, מנכ"לים, מנהלים בארגונים, יש מאמנים שמאמנים בני נוער ועוד ועוד.






אז מהו אימון אונטולוגי הווייתי?

סידרה של שיחות שמתקיימות פנים מול פנים או בטלפון. האימון בשיטה האונטולוגית  מתמקד בהוויה של המתאמן, במי הוא בכל סיטואציה בחייו ואיך נראית המציאות של חייו ללא פרשנויות, דעות ושיפוטים, זאת מהסיבה הפשוטה שכשבהיר לנו מי אנחנו,מה המציאות שבה אנו חיים ואת מי אנשים פוגשים כשאנחנו מגיעים, שם מתרחשת הטרנספורמציה.
יצירת החופש לבחור ולהיות מי שאני כפי שאני ולוותר על הרצון להראות טוב  ולהמנע מלהראות רע.


אנשים חיים לפי נוסחת ה – have – do – be, שאומרת "כשיהיה לי" – "אעשה.." – "ואז אהיה..."
למשל: "כשיהיה לי אופנוע ים" (have)"אצא לגלוש בים" (do) "ואז אהיה מאושר" (be).
ואני שואלת מה באמת נחוץ לנו על מנת להיות מאושרים, אולי נתחיל משם? אולי זו נקודת המוצא? בואו נתבונן ב- being, בהוויה שלנו, אולי אם נתבונן בהוויה ישתנו ה -have וה – do?

האם זה אפשרי?בהחלט כן!! ההוויה שוכנת לה עמוק עמוק בתוכנו, לרוב אנו לא עוצרים להתבונן ולהכיר אותה מקרוב. האימון מאפשר לנו להכיר את הוויתנו העמוקה ביותר ולהתחבר לעצמנו בפשטות, באהבה, בחמלה.
משם הדרך לתוצאות, לטרנספורמציה, לעשייה קצרה מאוד.

אימון הוא מיומנות גבוהה מאוד של הקשבה, הקשבה בדרך שונה ומיוחדת. הקשבה מתוך קבלת האחר ללא שפיטה, ביקורת, דעה או כל דבר אחר. אימון הוא קבלת האדם כפי שהוא והיכולת לראות בו אדם שמסוגל ויכול להגשים ולהשיג כל דבר שעולה בדעתו ושהוא רוצה בו.
אימון הוא מרחב של הקשבה ואהבה ללא תנאים, שניים שעובדים למען אחד, מרחב שבו מתקיימת התפתחות אישית, צמיחה וטרנספורמציה.

מי את היום? מה ההוויה שלך?
האם בחרת מי את רוצה להיות היום?
האם בחרת את מי יפגשו אנשים סביבך כשתגיעי?
האם את ערה לצירופי המקרים שקרו לך היום?
האם הפוקוס שלך הוא על היום, על הרגע הנוכחי או על האתמול או המחר ?
את מי פוגשים ילדייך כשאת נכנסת הביתה?
בחירה –בכל רגע בחיינו ניתנת לנו זכות הבחירה.
האם את בוחרת ליצור קשר?
האפשרות לבחור דרך איזו הוויה אנו רוצים לחיות היא שמעניקה לנו חירות.



יום שבת, 9 ביולי 2011

ישראל לאן?


קיסריה מפגש של אנשי ארץ ישראל היפה.אנשים שאינם מוכנים ללכת שווי אחרי אמירות  חסרת כל שחר של מנהיגי ארץ ישראל  משתי  עברי המתרס.בשל שיקולים צרים ולא רלוונטיים .
על הפרק אינה עומדת רק  שאלת גלעד שליט, ואף לא שאלת משפחת שליט ,למרות כל הכאב והצער  האישי שלהם שאינו קל והוא אינו קל במדינה שתמיד תמיד ידעה לעמוד לצד הפרט ולעשות הכל ולהגן על הפרט.בכל סיטואציה, ולא היו חסרות סיטואציות כאלה לרוב, בארץ למודת מלחמות.מקרה גלעד משקף את השבר העמוק בחברה הישראלית ,שתמיד ידעה להתלכד ברגעים קשים וליצור תוצאות פורצות דרך מתוך אמונה בצדקת הדרך והגיבוי של הממשל. היום עם התמשכות שהייתו של גלעד בשבי(חמש שנים מטורפות ולא מוצדקות) נשבר משהו עמוק בחברה הישראלית נשבר האמון בצה"ל, שקולו אינו  נשמע מזה חמש שנים,למרות שמדובר בלוחם שנשלח למשימה קרבית , ולא חזר..נשבר האמון  בממשלה שהקריבה  את הקוד המוסרי שלנו ,שאין משאירים חייל בשטח, על מזבח האגו והגחמנות האישית  ..
הביטוי העצוב ביותר של השבר הזה קיבלתי היום בדרכי הביתה אחרי המחאה בקיסריה בשיחה עם בני   ששיתף אותי בשיחות בין בני גילו  (גילאי 30+)שהמסקנה שלהם היא שהם לא ישלחו את בניהם לצבא.וישלחו אותם עוד טרם מועד הגיוס לחו"ל להשלים את לימודיהם  ולחיות שם. ללא הצורך לשרת בצבא וכל זה מפחד ודאגה שיקרה להם דבר מה ,כמו במקרה של גלעד והמדינה לא תעשה דבר ..(דבר המלמד על חוסר אמון בסיסי להצהרות העוסקים בדבר)שערותי סמרו למשמע הדברים ,כל גופי זעק נגד ,ובא לי לצעוק שאסור לנו  לפעול כך ,אך אחרי רגע הבנתי שעם הממשלה מרשה לעצמה לא לפדות את גלעד .לדור הבא מותר לא לשלוח את  ילדיהם לצבא,זה המחיר האמתי של סרוב הצבא והממשלה להחזיר הביתה את גלעד שליט . ולהשיב בכך ,את האמון בצה"ל ובממשלה ובערך של הערבות ההדדית . ביבי זה המחיר האמתי שאתה תשלם והחברה בישראל.
כל שיחה על  מחיר השחרור אינה אלה עלה תאנה לכסות ערוותך..חיל צה"ל לא היה ואסור שיהיה חפץ על המדף בסופרמרקט  שעליו  תג מחיר. אם המחיר נראה גבוה לא קונים., לא ביבי אתה לא חנווני וגלעד לא חפץ...?.
אתה הגורם לתחילת התפוגגות החלום הציוני במדינת ישראל היהודית והדמוקרטית
..ניהול מדינה אינו שאלה של גחמות אישיות ולא פעולות של אגו אישי . השחיתות והפשע בארץ גם הם תוצאה ישירה של המרת ערכים בפולחן האישיות .ביבי  ידך במעל.זו לא מנהיגות !!.זו לא דוגמה לדור הבא אחרינו.. מה שקורה לנו הוא עלבון לחכמה היהודית  .ממקום זה אני קורא לכל הנוגעים בדבר זכרו את רצון העם, הוא הרלוונטי, השיבו לנו את גאוותנו כיהודים וכישראלים  הערבים זה לזה.ונהשיבו את גלעד שליט הביתה ולחבר אליה הוא שייך...

יום שני, 4 ביולי 2011

לפרוץ את כבלי הבושה.




לפרוץ את כבלי הבושה ולאפשר לעצמי, סוף כל סוף, להיות מי שאני .
מאז ומתמיד הייתי ילדה ביישנית.!!
בכיתה המורה הייתה שואלת שאלה ואני ידעתי את התשובה, אבל זרועות הפחד היו נועצות בי את טופריהן, ולא מניחות לי לומר את דבריי. הייתי נשארת בשקט עד שמישהו אחר היה אומר את התשובה.
במקרים המאוד בודדים בהם הייתי מצליחה איכשהו לדחות את הבושה הצידה, להרים בכוח את הראש ולחכות למורה שתשאל אותי, הייתי אומרת את התשובה ומרגישה כיצד פניי מתחילות לבעור. לחיי הבוערות היו לוכדות מייד את תשומת ליבם של בני כיתתי. "את כל כך אדומה!" מישהו היה מכריז בקול צחוק, והפנים שלי היו מסמיקות עוד יותר.
הטבע הביישן שלי התחזק עוד יותר אחרי פטירתו של אחי, כשהייתי ילדה קטנה. לבי נשבר לחלוטין, אולם מעולם לא יכולתי לשוחח על כך עם חברותיי. רציתי. לפעמים כל כך רציתי לדבר, שחשבתי שזה פשוט יפרוץ החוצה, אבל לא הייתי מסוגלת. המילים, יחד עם כל הכאב, נותרו כלואות בתוכי. עטיתי מסכה של ילדה חייכנית, ואף אחד לא ראה את ה'אני' האמיתי שלי.
אם לא אשתף אף אחד בחלומותיי, הם לא יוכלו להתנפץ אך גם
לא אוכל להגשימם.
מחשבותיי, רגשותיי וחלומותיי, נותרו כלואים בחוזקה בתוכי. כך היה לי קל יותר. אם אני לא אפתח, לא יוכלו לפגוע בי. אם לא אשתף אף אחד בחלומותיי, הם לא יוכלו להתנפץ.
מה היה החלום שלי? רציתי לשיר. שרתי כל הזמן מול המראה בחדר השינה שלי עם מברשת שיער בידי, והייתי מדמיינת שאני שרה על במה מול קהל מעריץ. במציאות, אילו ידעתי שמישהו נמצא בטווח שמיעה, לא הייתי מסוגלת לשיר אפילו תו אחד.
זה היה סיפור חיי עד לפני כמה חודשים.
וכעת, אחרי כל אותן שנים של חלומות, אני באמת במקהלה! אני לא אומרת שאני מוכנה לסולו תחת אורות הזרקורים, אבל כבר הייתה לנו הופעה ראשונה מול אלף נשים... ולא הייתה שום מברשת שיער באזור!
לצאת
הדרך לוותר על משהו מתחילה בלזהות את המשהו הזה  ולקלוט מה המקור שיוצר אותו!!
המשהו הזה זה לא אחר מאשר אנחנו.
זוכרים מה אמרה הנערה על עצמה "אני ביישנית " וחייה הפכו להיות מלאי בושה מכל דבר.



מי שאנחנו זה מה שאנחנו אומרים על עצמנו ועם הזמן שוכחים שאנחנו אמרנו את הדברים ואנחנו נשארים עם התוצאה של מה שאמרנו.
ברגע שאנחנו  נוכחים למקור אנחנו יכולים ליצור את עצמנו בדרך אחרת בדיוק כפי שעשינו זאת בילדותנו . זה אנחנו שיצרנו את עצמנן בדרך מסוימת וזה אנחנו שיכולים ליצור עצמנו בדרך שונה..