איזה עתיד אנחנו בוחרים לעצמנו?

ציפי רגע לפני כניסת השבת.
פיללתי לחזרתך, מתוך אמונה ליכולת ההובלה שלך לעתיד
שכולנו שואפים אליו.
עם חזרתך הכרזת שחזרת להילחם !! על מה ?? האם על הערכים האלה??(המצ"ב).
ציפי אינני בטוח כלל ועיקר שאלה פני הדברים..
יתרה מזאת החוויה היא שאת עוסקת בעוד מאותו הדבר, הווה אומר בקלישאות מרוטות .חסרות מעוף ,אומץ,חזון,מנהיגות .
(אינני מעלה  את דברי לשם ניגוח או כקנטור. נהפוך הוא)
בחרת לשחות עם הזרם שזה הקל ביותר,בחרת ללכת בין המוקשים,ולא להעז לקרוא לילד בשמו!  זה לא, העתיד אליו אנחנו רוצים לצעוד בגאווה יחד אתך ובהובלתך.
 על מנת להגיע למקורות של חברה בריאה, עולה
הצורך לשחות נגד הזרם, כי כך מגיעים למקורות.
עיסוק  בעטיפות צלופנים, איננו יוצר דבר חדש. העם והמדינה זקוקים לדבר חדש ,לחזון רב אומץ ,ראייה לרחוק.
זו הדרך שתסלול את דרכך לכס השלטון עם רוח גב של רוב העם
המשווע ליצירה חדשה .

העם רוצה עתיד .

עתיד, של חופש מכבלי הדתיים ,
עתיד, עם חוקה מוסדרת.
עתיד, של מדינה עם גבולות בינלאומיים מוכרים.
עתיד, עם דמוקרטיה ,הקשבה לעם.
עתיד ,ללא גזענות .
עתיד, בו כל אזרח, ללא הבדל דת,גזע ,מין, מקבל את כל
           הזכויות,  נותן את כל  החובות.
עתיד.  של חופש ממשיחי השקר.
עתיד,  שילדינו לא ידרשו להילחם, לשלם בחייהם, עבור חזון הזוי
            של ישראל הגדולה.
עתיד , שהכלכלה משרתת את האזרח ולא להפך.
עתיד, של ניקיון כפיים. לאורך ולרוחב ולעומק החברה.
עתיד, של חברה בריאה .
עתיד , ששיטת הבחירות משקפת את רצון העם, לא את רצון
           העסקנים הקטנים.
עתיד , שבו סדרי העדיפות , ישרתו את הצרכים של האוכלוסייה
            והתפיסות האסטרטגיות של המדינה.
עתיד ,  שבו החוק מעל לכל .
עתיד , שכל ילד יקבל את ההזדמנות להתקדם בחייו.
עתיד , של התנהלות שפויה כלפי פנים וחוץ .

שבת שלום ,שבת של התפכחות.

אנחנו האדונים של חיינו

    אנא מכם התייחסו בכובד ראש למידע זה העבירו אותו הלאה לכל תפוצתכם ושימרו על בריאותכם.

אוהבת אתכם, חרדה לבריאותכם , ומתחננת -תפסיקו לשתות את הרעל הנורא הזה!!!

לכל אחד מכם יש מישהו אחד לפחות שבשבילו - אתם הכי הכי חשובים בעולם!!!

חשוב לו, תתחשבו בו "שמירת בריאותכם"

רוחמה רז

---

באוקטובר 2001 אחותי חלתה. היו לה כאבי בטן והתכווצויות, והיו לה קשיים בהליכה. כדי לצאת מהמיטה בבוקר נדרש ממנה מאמץ עילאי. במרץ 2002 עברה אחותי ביופסיות שונות ולקחה 24 מיני תרופות, אבל הרופאים לא יכלו לאבחן מהי מחלתה. היא סבלה מכאבים רבים ואמרה שהיא יודעת כי היא הולכת למות. היא העבירה את חשבונות הבנק שלה, את ביטוח החיים ואת הבית על שם בתה הבכירה, שהבטיחה לה לטפל בילדים הצעירים יותר. לבסוף החליטה שהיא רוצה לצאת לבילוי אחרון, ותכננה לטייל לפלורידה על כיסא גלגלים.

הטיול אמור היה להתקיים בסוף מרץ. ב- 19 במרץ טלפנתי אליה ושאלתי לתוצאות הבדיקות. היא אמרה שהתוצאות לא ברורות, אבל הרופאים החליטו שהיא סובלת מ- MS, מחלת ניוון שרירים.

נזכרתי במאמר של ד"ר רוברטס שחברים שלחו לי, ושאלתי: "האם את שותה משקאות דיאט?"

היא ענתה: "כן, אני פותחת כרגע בקבוק".

בקשתי מימנה שתפסיק לשתות משקאות דיאט ושלחתי לה את המאמר של ד"ר רוברטס באינטרנט.
לאחר 32 שעות צלצלה אלי אחותי וסיפרה שמרגע שבו שוחחנו הפסיקה לשתות דיאט, ועכשיו היא יכולה ללכת, ואפילו עלתה במדרגות. התכווצויות השרירים נעלמו לה. היא עדיין לא מרגישה 100%, אבל חל אצלה שיפור רב.

עוד אמרה לי, שהיא עומדת ללכת לרופא, והיא לוקחת איתה את המאמר. סיכמנו שתצלצל אלי שתחזור.

כשחזרה צלצלה וסיפרה שהרופא נדהם. הוא אמר שיצלצל לכול חולי ניוון השרירים המטופלים במרפאתו כדי לגלות מי מהם משתמש בממתיקים מלאכותיים. בקיצור, הובהר שהיא הורעלה מהאספרטיים, וכמעט שמתה.
כאשר יצאה לטיול המתוכנן בסוף מרץ, לקחה איתה במקום כל התרופות, רק תרופה נגד הרעלה. היא הייתה בדרך להחלמה והלכה על רגליה. המאמר הציל את חייה. מה היה כתוב בו?
ממתיק "ללא סוכר" – אל תיגע ואל תשתמש !!!
ד"ר רוברטס סיפר במאמר: "במשך ימים אחדים השתתפתי בכנס שדן באיכות החיים והסביבה בעולם. בכנס הרציתי על אספרטיים, המופיע גם בשמות נוטרסוויט, אקוול ועוד. בהרצאה המרכזית של הכנס הוכרז שב-2001 פרצה בארצות הברית מגפה של ניוון שרירים ולופוס (זאבת), וק להבין מהו החומר הרעיל הגורם למגפה זו. קמתי ואמרתי שזהו בדיוק נושא הרצאתי, ואני רוצה להבהיר שהחומר הוא אספרטיים, ומדוע הוא כל כך מסוכן.
בהרצאתי הסברתי שכאשר הטמפרטורה של אספרטיים עולה על 30 מעלות, הכוהל העצי משנה את מבנהו הכימי והופך לרעל המצוי בנמלים הנקראות נמלי אש. ההרעלה אצל חולים הצורכים אספרטיים מגלה סימנים של ניוון שרירים. יותר מזה, הרעלת מתנול היא גזר-דין מוות.
תופעות דומות לאלו של זאבת אובחנו אצל שותי דיאט קולה ודיאט פפסי, ואלה לא יודעים מה גרם למחלתם, אבל אצל חולים שהפסיקו להשתמש בהם נעלמו התופעות. אצל חולים שאובחנו כחולי ניוון שרירים, וסבלו מבעיות ראייה, שמיעה ותנועה, הייתה הטבה ניכרת לאחר שהפסיקו להשתמש באספרטיים."
בזמן ההרצאה אמרתי: "אם מי מכם משתמש באספרטיים וסובל מכאבי ראש, דיכאון,כאבי פרקים, טנטון (צלצול באוזניים), ירידה בזכרון, או התכווצויות שרירים, יש לו, בוודאי, מחלת אספרטיים."

לשמע דבריי קפצו אנשים רבים ושאלו: "האם זה הפיך?" עניתי: "בוודאי! אל תשתו משקאות דיאט. קראו מה כתוב בתווית שעל מוצרי המזון ואל תשתמשו באלה המכילים אספרטיים! יש לנ ו בע רצינית. בדו"ח שנמסר בכנסים רפואיים נאמר שדיאט קולה ודיאט פפסי אי נם מוצרי דיאטה, אלא מוצרים הגורמים לרצות ולאכול יותר פחמימות, וזה משמין".

Error! Filename not specified.

ד"ר רוברטס אמר שאספרטיים מסוכן במיוחד לחולי סכרת. "מצאתי שיש רופאים המאמינים שיש להם פציינטים הלוקים בחולי רטינופטי (הינתקות הרשתית בעין), אבל למעשה התופעה שלהם נגרמת ע"י אספרטיים, הגורם לסוכר בדם לצאת מכלל שליטה. חולי סכרת יכולים לסבול מאבדן זיכרון בגלל חומרים רעילים המשפיעים על מערכת העצבים והמוח, המצויים באספרטיים ו יכולים לגרום גם להתכווצויות, התקפי חרדה, כעס ואלימות."
ד"ר רוברטס הוסיף שאספרטיים יכול לגרום למומים מולדים אם נצרך בשלבי ההתעברות וההריון המוקדמים. הממתיק מסוכן במיוחד לילדים, והוא מכיר מקרים שהחו גרם להם לפרכוסים אפילפטיים. לאחרונה אושר שימוש בצמח הסטיוויה כתחליף תזונתי לחולי סכרת. במשך שנים נמנעו מלאשרו בשל נאמנות ליצרני האספרטיים. לפי דברי הנהגת איגודי הרופאים האמריקאים (אמריקן קולג' אוף פשישנז) מדובר במגפה של מחלות נוירולוגיות שגרם הרעל הזה.

הקונגרס מסרב לדון בנושא בשל העובדה שחברות המייצרות את הממתיק הן בעלות השפעה כספית עצומה ואחת מהן מממנת את איגוד רופאי הסכרת ומוסדות מחקר רבים.כל ניסיון לעצור את השימוש בממתיק או להביא את המידע לידיעת הציבור נחסם ע"י בעלי האינטרס הכלכלי.

ראו הוזהרתם 

אמירה שלנו מאתמול. נכס צאן ברזל של היום?

גבול מלחמת האין בררה.

מה שקרה לנחמן בכתבה זו(גלובס- מלחמה מנוף לדיפלומטיה)  זה מה שקורה לרבים וטובים מבינינו,נשענים היום על אמירות של עצמנו  מאתמול ומתייחסים אליהם כתורה מסיני..ושוכחים שזה מה שאנחנו אמרנו ..מלחמת אין ברירה או מלחמת ברירה אינם קביעה מהתורה אלה מושגים שיצרנו אותם ואם יצרנו את A אנחנו גם יכולים ליצור את B באותה מידה..מלחמה היא רצון של א' להשליט את דעתו על ב'. תוצאות המלחמה יוצרות מרחב תמרון בו פועלת הדיפלומטיה ולא להפך,ואילו אצלנו הדיפלומטיה היא שהכתיבה את המלחמה ...והשאלה היא למה?כי התשובה נמצאת בסוריה ובאירן. שאינן נותנות לדיפלומטיה לנהל להם את החיים ולא לקבוע להם את מטרות המלחמה..לאורך כל מלחמות ישראל ניהלו אותנו הנסיבות ולא המטרות. כאשר אנחנו נותנים לנסיבות לנהל לנו את החיים ,אנחנו הופכים להיות הקרבנות של הנסיבות והחיים ,וזה נכון בכל תחומי החיים ללא יוצא מהכלל. כאשר אנחנו לוקחים אחריות ,עם זאת אחריות ממלכתית על המדינה ,או לקיחת אחריות אישית על חיינו ,הפועל היוצא הוא שאנחנו ממוקדי מטרה ויוצרים את העתיד אותו אנחנו החלטנו ליצור עבור עצמנו. וזה לא משמים ,זו בחירה שלנו או של הממשלות שלנו..לאורך השנים ולכל המלחמות שלנו ישראל לא הצליחה לתרגם את ההצלחה בשדה הקרב להצלחה מדינית .וכך הולך לקרות גם היום. ישראל עוצרת בנקודת הישגים שאיננה מתאימה למינוף מדיני. כי איננו נמצאים במקום שבו אנחנו יכולים לאלץ  את האויב לקבל את דעתנו. וכל השאר הם הסברים מאד מלומדים רק מאד לא רלוונטיים כי אין תוצאות .קיים בנו פחד גדול מלנצח ניצחון מוחלט בשדה הקרב .למה זו כבר סוגיה שהממשלות צריכות לשאול את עצמם..

קישורית למאמר:

אני סבור שהישגיה של פעולה קרקעית יהיו מוגבלים לעומת הנזקים שהיא תסב לנו בזירה הבינלאומית וכן מבית. כך, האופוריה היחסית שבה התקבלו הישגי "עמוד ענן" בימים הראשונים תתפוגג ונפגעים בצידנו, אזרחים או חיילים, יכפו על הממשלה לבלום מבצע קרקעי, בטרם יבשיל. כך כתבתי במאמר דעה שפורסם הבוקר באתר גלובס. לחצו על הקישור לקריאת המאמר. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000799244&fid=4844

You are subscribed to email updates from ‫נחמן שי‬ To stop receiving these emails, you may unsubscribe now.	Email delivery powered by Google
Google Inc., 20 West Kinzie, Chicago IL USA 60610

מי שאנחנו היא הדרך שהאחרים מקשיבים לנו..

מי שאנחנו זה הדרך שמקשיבים לנו .
אליהו כהן, מושבניק זקן, משגיח על העדר שלו בשדה רחוק בנגב, כאשר לפתע מגיחה מולו בענן אבק מכונית ב.מ.וו חדשה.

הנהג, בחור צעיר בחליפה של ארמאני, נעלי גוצ'י, משקפי ריי-באן ועניבת איב סאן לורן, מוריד את החלון ושואל את המושבניק: "אם אומר לך כמה פרות ועגלים יש לך בעדר שלך, האם תיתן לי עגל אחד?"

אליהו מביט בצעיר, שבבירור הוא יאפי עירוני, מסתכל על העדר הרועה בשלווה ועונה בשקט: "בטח, למה לא?"

היאפי יוצא מהמכונית, שולף את מחשב המחברת שלו מתוצרת דל, מחבר אותו לאייפון שלו, גולש לאתר של נאסא באינטרנט, שם הוא מזמן לוויין ג'יפיאס לקבל איכון מדוייק של המיקום שלו, אותו הוא מזין אח"כ ללווין אחר של נאסא אשר סורק את האיזור לתמונה ברזולוציה גבוהה ביותר.

אז היאפי פותח את התמונה הדיגיטלית בתוכנת פוטושופ ומייצא אותה לאתר לפענוח מידע בהאמבורג בגרמניה..

בתוך שניות, הוא מקבל בדואר אלקטרוני ע"כ המחשב הנישא שלו כי התמונה מעובדת וכי המידע אוכסן. אז הוא משתמש בבסיס נתונים כדי לקבל דף אקסל, ולאחר כמה דקות מקבל תשובה. הוא פונה לאליהו ואומר: "יש לך בדיוק 1,586 פרות ועגלים".

"נכון", עונה אליהו, "ובכן, בחר לעצמך אחד, מאחר שזכית בו בצורה הוגנת".

הוא מביט כיצד היאפי המהודר בוחר אחת מהחיות ומסתכל בשעשוע כיצד האיש מרים אותה ושם אותה בתא המטען של מכוניתו.

בזמן שהיאפי מנער בזהירות את האבק מעל החליפה שלו, אליהו אומר: "ואם אני אומר לך בדיוק במה אתה עובד ומאיפה באת, האם תחזיר לי את העגל שלי?"

היאפי חושב לשניה, מתלבט מה יכול המושבניק המקומט, הזקן והבער הזה יכול לדעת. הוא מחייך ואז אומר: "בסדר, למה לא? גם אני מאמין במשחק הוגן."

"אתה פוליטיקאי ואתה עובד בירושלים", אומר לו אליהו.

"ואוו, זה נכון", אומר היאפי ההמום, "אבל תאמר לי, איך בשם האל ניחשת את זה?"

אליהו עונה: "שום צורך לנחש. צצת פה בלי שמישהו הזמין אותך; אתה רוצה לקבל תשלום עבור תשובה שבמילא אני יודע, לשאלה שלא שאלתי אותך כלל; השתמשת בציוד ששווה מיליונים כדי להראות לי כמה אתה חכם ממני; ואינך יודע דבר וחצי דבר איך אנשים עובדים מתקיימים, ואינך יודע כלום ביחס לפרות. ואם כבר בענין הזה - זה עדר של כבשים. ועכשיו, תחזיר לי את הכלב שלי"....

וזוהי, גבירותי ורבותי, בדיוק הבעיה....

"צו פיוס" גשר בין שתי עולמות.

אם הכל כל כך טוב ,אז למה הקרע בחברה הולך ומעמיק?כנראה יש משהו עמוק המונע את יצירת הגשר בין שתי תפיסות עולם שונות. ומהו אותו משהו?העולם הוא נקודת מבט והקשרי שאנחנו נותנים למה שאנחנו רואים מהמקום בו אנחנו נמצאים באותו רגע. במקום אחר בזמן שונה

 בזוית אחרת ניתן הקשר שונה.
ולמה הדבר דומה?
בואו ותדמיינו ארבעה איש יושבים סביב שולחן שבמרכזו מונחת תיבה בצבע אחיד ,וכל הארבעה מתבוננים באותה תיבה. בכל פאה הכיתוב שונה ובשפה שונה. וכל אחד רואה אך ורק את הכיתוב שלו.
עכשיו נבקש מכל אחד מארבעת המסובים סביב השולחן,לתאר את אשר עיניו רואות בקול רם.
והנה כל אחד מתאר את אותה תיבה באופן שונה . מי הצודק מביניהם? מי נותן את התיאור הנכון? האם יש מי שטועה?

התשובה היא אף אחד לא טועה בכלום .כולם מתארים היטב את אשר העינים ראות וכולם צודקים ואין אחד הצודק יותר או מתאר טוב יותר .ואין אף אחד אוביקטיבי יותר מהשני. משמע כולם שווים???
מסקנה כל אחד ונקודת המבט שלו והדעה שלו ואין דעה אחת טובה יותר או נקודת מבט נכונה יותר.
אם זה כך אפשר לקחת הנחה זו ולבנות ממנה עמוד אחד לגשר?
הגשר הזה מה מטרתו?
לגשר על המפריד ?נהדר אז בואו נבחן את האפשרות של יצירת יחסים בין הצדדים?
עמוד שני של הגשר..!!
יצירת יחסים מתחילה בקבלת האחר כמו שהוא וכמו שהוא לא!!!
עמוד שלישי לגשר.
עם לקבל את האחר כמו שהוא משמע אפשר להפוך את השני למשאב עבורנו. ולקת ממנו את הזהב ?!!
הנה העמוד הרביעי לגשר .
לשם יצירת דבר חדש יש לוותר על כל מה שאנחנו כבר יודעים , כי כל עוד נשתמש באותם כלים מוכרים סביר להניח שהתוצאה תהיה מה שכבר יש לנו כי מעולם 1+1=2 ולא משנה כמה נתאמץ לשנות את התוצאה היא עדיין תהיה 2 .ועל מנת ליצור דבר חדש יש להשתמש בכלים חדשים לחלוטין. שגם יעבוד ויניב פירות לא רק בסיפורים אלה בהלכה למעשה ויעבוד למען כל החברה ולא רק לבודדים. כי עד היום כל הדרכים לא יצרו את התוצאה הנכספת גשר אמיתי .גשר של כבוד אחד לשני .של קבלה של צניעות וגשר להבנה שאין דרך אחת טובה מהשניה ..

עוד מאותו הדבר.

אני עוקב מעט אחרי המתמודדים הצעירים לרשימות הוותיקות ואני חייב לציין שאני יותר ממאוכזב .אות כלים אות קו מחשבה מקובע ובקיצור עוד מאותו כלום כאשר אף אחד איננו מוכל להתקרב באמת לבעיות הליבה של החברה הישראלית הכלכלה המעוותתומדיניות החוץ ההרסנית אז בואו נעיף מבט בתפיסות החיים להם:
שמולי :
חיוב לימודי ליבה כתנאי לתקצוב ממשלתי? צמצום פערים חברתיים! השקעה בחינוך.
סתיו:
חינוך,בריאות. דיור,כלכלה היא לא משמ

יים היא מדיניות????.
בר-לב:
צמצום פערים,הגדלת הסולידריות החברתית ???? חתירה לשלום???
דני עטר:
צמצום פערים?הנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות חלשות ~ערבות הדדית!!
בן עמי:
חינוך.....מיגור ההפרטה.חיזוק מעמד המורה??
אורי שגיא:
חינוך ממלכתי?מצוקת דיור,רווחה וסיוע לחלשים..

זוכרים את ההצהרות של פרס במשך חמישים שנה על מזרח תיכון חדש ,זוכרים את התוצאות .ויש לו דור ממשיכים ארוך .אין מעוף חשיבה בתוך התבניות הקימות .חוסר הבנה של בעיות הליבה של החברה ובריחה קולקטיבית מהאפשרות להתמודד איתם .
בוקר טוב ישראל החדשה כישנה...עוד מאותו הדבר עפר בעינינו...
חישבו היטב היטב לפני הכנסת הפתק לקלפי .זכרו אנחנו יוצרים לעצמנו את העתיד שאליו נצעד..

גנבו לי את אלוהים והמדינה

ביבי נתניהו מנכס לו את אלוהים .
זיכרון השואה איננו שייך לקרבנותיה. את השואה לא עברו יהודי אירופה. השואה היא של בנימין נתניהו. היא שייכת לו. כל משפחתו נרדפה בשואה. כילד הוא נאלץ להסתתר במרתפים, לחיות על לחם ומים. מספר קועקע על זרועו. השואה שייכת לבנימין נתניהו: השואה היא האיום האיראני, ואין לה קיום מחוץ לאיום האיראני.

כמה יהיר, כמה נפוח, כמה חסר אנושיות יכול להיות אדם אשר לוקח לעצמו את כאבם של אחרים, אשר מנווט אותה לצרכיו הפופוליסטיים המכוערים.

שבוע קודם לכן קיצצה ממשלתו של נתניהו בקצבאותיהם של ניצולי השואה. אותם זקנים שהמדינה טורחת לשכוח מדי יום ביומו, טורחת להשליך אותם אל מלחמות הביורוקרטיה האינסופיות, כפי שהיא עושה לכל זקניה. פעם בשנה היא נזכרת בהם, נזכרת להטריח אותם מביתם כדי ללקק את עכוזו של מי שחזה, פעל ומנע את שואתם.

השואה איננה שלך, בנימין נתניהו. היא איננה שלך לקחתה ולהכריז עליה בעלות. אנו זוכרים. זוכרים כיצד מדינה נאורה איבדה את שפיותה ואת אנושיותה והפכה למפלצת, למכונה. זוכרים כיצד קהילות שלמות הוכחדו, נרדפו, נשרפו.

מי שמך לנפנף בה כך? מי שמך להמליך את עצמך למציל היהודים?  מי ביקש ממך לדבר על איראן? האם איראן קשורה אל השכן שהיה לי בתור ילד, שנרקב בדירתו ללא עזרה סיעודית? האם איראן אחראית עליו? לא, אתה אחראי עליו, בנימין נתניהו. אתה הפנים שאמורות להיות מופנות אליו, אך אתה מחכה שהפנים כולם יופנו אליך.

אני מתבייש בך בכל מאודי, בנימין נתניהו, ואני חושב שהפכת את מדינתנו לאותה מפלצת חסרת פנים. מדינת ישראל של 2012 טופחת על חזה ומנפנפת בידיה בגאון, ומפנה את גבה אל הנרדף, החלש, החולה: אל המוזלמן, אל ניצול השואה. דבר אחד נכון אמר בנימין נתניהו: יש ללמוד מן הזכרון, ולא רק לזכור אותו. יש ללמוד כי האנושיות חשובה יותר מכל, כי אסור לה לחברה להתדרדר אל תהומות הגזענות, האלימות והטירוף של גרמניה הנאצית. יש ללמוד כי החברה נמדדת על סמך יחסה אל החלש, וכי החברה שלנו כבר שכחה אותו מזמן.

למד, בנימין נתניהו, למד לזכור את פניהם. למד לזכור את דבריו הבאים של פרימו לוי:

"בבני אדם רבים ואף בעמים שלמים מצוי על סף ההכרה רגש "שכל זר הוא צר ואויב". על פי רוב אמונה זו חבויה היטב במעמקי הנפש כדלקת זיהומית שלא התפשטה. מדי פעם היא מתגלה במעשים מקריים ולא עקביים ואיננה מקור לחשיבה שיטתית. אולם, כאשר "האני מאמין" הסמוי מעין נהפך למחשבה שיטתית, לעיקרון מרכזי של מערכת היקשים הגיונית, בקצה השרשרת מופיע מחנה הריכוז (ההדגשה במקור)… כל בני האדם חייבים לראות בהיסטוריה של מחנות הריכוז אות לסכנה האורבת באופק.

שבע עשרה שנים של חיפוש

                    28 אוקטובר 2012 .

שבעה עשר שנים חלפו מאז רצח רבין ראש ממשלה שנבחר ע"י רוב העם ויחד איתו נרצחה  הדמוקרטיה ע"י רוצח שפל רוח שצמח על רקע של הגזענות הימנית קיצונית

המושתתת על צדקתה הבלעדית ובוז לכל דבר שאיננו הם.

והם, הם ,הקיצוניים החרדים, משיחי השקר ,מאכלסי הגדה הלומי הסנוורים מארץ ישראל הגדולה.

והיום בכנסת ישראל יושבים כל אלה , ומעלים את זכרו של מי שהיה עבורם בוגד ועוכר ישראל, שהפקירו את דמו בכיכרות ישראל. היה זה אותו ביבי שפסל את דרכו של רבין

ונתן לגיטימציה לפגיעה בו.  

היה זה פרס שחתר תחתיו וזכה לתואר חתרן בלתי נלאה .

וכל אלה הנוהגים בצביעות מצמררת על תקן "הרצחת וגם ירשת" .

אותם גזענים שהפכו לסכנה המוחשית לקיום המדינה בבידודה בעולם .

ממשלה שהפכה אויבת העם .ודרסה ברגל גסה את הדמוקרטיה .

ממשלה שכל דבריה שקר וכזב .

דת עלינו.

שם  בכיכר העיריה , הבנתי שהאלים

אויביו של בן האנוש האומלל

בדיוק כאלהים .

              אלי.

שם הבנתי ששליחי האלוהים הם האויב.

בהט סרוחים

כעובדי אלילים.

אלים זהבים כשבלים,

אלי נחשים זורעי ארס משתרגים.

בחטא היוהרה .

בודהות עירומים והדורים,

מחיכים במסיבת הקוקטיל

של הנצח הנבוב

כמו ישו על צלבו .

וכולם נכונים לקדש את המטרה

לכפות עלינו את שמיהם.

כולם חמושים בפצעי עינויים או באקדחים שמימיים

לקנות  את יראתנו או לשרוף את דמנו.

אלוהי הכלל שהפך לנחלתם הפרטית

אלוהי האדם שאכזריותם

מסתירה  את תסכולם ופחדנותם

ושם הכל היה מותר.

כל האדמה הדיפה ריח של שנאה שנאת חינם,

ריח של סחורה של מעלה.....

אימון אונטולוגי מהו.

רבים מאיתנו נחשפים לאפשרות של אימון אישי ,וכמספר המאמנים בארץ כך "מספר ההגדרות והמומחיות של המאמנים."כל אחד ממציא משהו !זה מומחה לאימון חולים ,זה מומחה לאימון ילדים עם קשיים קשב וריכוז, ומוסיפים כל מיני אותיות באנגלית שרק אלוהים מבין את פשרם. בקיצור אימון הוא אימון  וכמו שבכדור סל אין מאמן לזריקה כזאת או אחרת לסל. כך אין מאמן  ל.... יש מאמן  .ענף האימון בארץ שרלטני ברובו חסר כל ערף אפקטיבי ,מעבר לנחמדות והשמעת דעות  אישיות מה נכון למאומן ומה לא נכון לו . את מי זה מעניין.אז אני מזמין אותכם להצצה קצרה לתורה האונטולוגית המשמשת כתאוריה לאימון מעשי היוצר תוצאות ספציפיות מדידות .עבור כל מי שמוכן להיות באימון .ולהיות באימון זה להתמסר למאמן ולהיות מוכן לוותר על מה שכבר יודעים .

קריאה מהנה.

אימון אונטולוגי מהו?

אונטולוגיה (תורת ההוויה) היא  ענף בפילוסופיה שמקורה במאה ה-5 לפני הספירה, ביוון העתיקה, בתקופת הפילוסופים אריסטו, אפלטון וסוקראטס. אונטולוגיה היא ענף העוסק במהות ההוויה, בטבעה של המציאות ובשאלת היש והאין. מילון וובסטר מגדיר אונטולוגיה כ"הלמידה והחקירה של ההוויה שלנו". 

אונטולוגיה  עוסקת בישות ובדרך  ההתיחסות שלנו  לחיים.

התפתחויות גדולות במאה ה-20 בתחומי הפילוסופיה, ביולוגיה, אנתרופולוגיה, סוציולוגיה והפיזיקה של הקוונטים, סיפקו את התמיכה האקדמית הקפדנית להתפתחות האונטולוגיה כשיטה לאימון מקצועי. המספקת את התאוריה הראויה לאימון המעשי.

.

אבני היסוד של האימון האונטולוגי (אימון הווייתי) הן שפה, הוויה ומציאות. האימון האונטולוגי מבחין בין המציאות הגלויה הנקלטת בחמשת החושים לבין המציאות התפיסתית שלנו, הבאה לידי ביטוי בפרשנות, שיפוטים, זכרונות, פחדים ועוד. בדרך כלל אנו לא עושים את ההבחנה וכך משפיעה התודעה שלנו על תפיסת המציאות. מהותו של האימון האונטולוגי היא ליצור בהירות בתפיסת המציאות. להבחין שיש אפשרויות שונות של מציאות הניתנות לבחירה בכל רגע נתון.

הרעיון ששפה יוצרת מציאות הוא מרכזי באימון האונטולוגי. השפה האונטולוגית מבוססת על הנחת בסיס שההשתקפות, התהודה, היא שקובעת. החוויה של הצד האחר ממני, היא המציאות הנוכחת לו. באימון האונטולוגי אנו לוקחים על כך אחריות.

המאמן מקשיב לאופן שבו המתאמן משתמש ולא משתמש בשפה ואיך זה מגביל את ראיית הנסיבות שלו.שינוי בשפה, יכול להוות בסיס לתקשורת ופעולות יעילות יותר בפתרון בעיות. דוגמאות: להשתמש בשפת ה"יש" ולא במונחים של "אין". אין טוב או רע, אין בסדר או לא בסדר. יש מה שעובד ומה שלא עובד.אין נכון או לא נכון – יש התבוננות.

השפה האונטולוגית מסתכלת על המציאות כמו שהיא. אנו מפרידים בין מה שקרה, בין מה שאנו אומרים על מה שקרה לבין מי שאנו בהתייחסות למה שקרה.

באימון האונטולוגי אנו עובדים דרך ההוויה(being) ולא דרך הפעולה (doing). נבחן את המציאות שלך דרך ההתבוננות של מי את/ה כאדם בכל סיטואציה, ולא מה את/העומד/ת לעשות או מהי דרך הפעולה שלך. חיים במתאם לערכים שלך להוויה שמבטאת את הדרך שבה את/ה רוצה להיות בעולם, ממילא תניב פעולות מתאימות.אנו מתבססים על ההנחה שנסיבות בחיינו תמיד יקרו, אך עוצמתנו היא ביכולתנו לבחור מי להיות (זו ההוויה שלנו) לנוכח הנסיבות.

תוצאות הן פונקציה של הוויה ולא רק פונקציה של סידרת פעולות ידועות מראש. משמעות הדבר שאפשר להשפיע על כל תוצאה במרחב שלנו.

אימון אונטולוגי הוא אימון על התודעה. הנחת היסוד באימון היא, שכל הדברים שקורים בחיינו, במערכות היחסים שלנו עם אנשים, עם הגוף שלנו, עם כסף, עם שפע, עם זמן וכו' – הם השתקפות של התודעה שלנו. לכן באימון נחקור את השאלה: מי אנו בהתייחסות לכל תחום בחיינו, מתוך ההנחה שמי שאנו בהוויה שלנו קובע את התוצאות. 

"אנו לא רואים את העולם כפי שהוא. אנו רואים את העולם כפי שאנחנו. שנה את גישתך והעולם ישתנה אתך".

 

ביבי והאובססיה לצאת למלחמת התאבדות נגד אירן

סוגיית אירן והאובססיה של ראש הממשלה לצאת למלחמה נגד אירן,
כשאני בא לבחון את הפרסומים היום יומיים של ראש הממשלה בנושא, אינני מוצא שום סיבה ממשית  המחייבת יציאה למלחמה שתגבה מחיר אדיר, שלא בטוח כלל ועיקר שישראל תהיה מסוגלת לעמוד בו ,וזה  מעבר לכל הוויכוח של ביבי עם עצמו ולמה ויכוח של ביבי עם עצמו בלבד, כי  כל השאר הם נגד תקיפת אירן , שהרי כולם יודעים שתקיפה כזאת איננה יכולה להיות אפקטיבית ולאפיק תוצאות שיעצרו את התהליך, אלה במקרה הטוב יבלמו אותו לזמן קצר .
רק היום התפרסם שפקיסטן עשתה ניסוי מוצלח בטיל שיכול לשאת ראש נפץ גרעיני ,ומשום מה היא מחוץ למעגל האיום על ישראל בעיני ביבי .הם נגדנו לא פחות מאירן.אז איפה שורשי ההבדל בהתייחסויות לשתי המדינות הקיצוניות שלאחת כבר יש נשק גרעיני והשנייה על סף השגתו?
עכשיו למבחן השני , כל מנהלי מערכות המודיעין בארץ ובכלל זה צה"ל נגד תקיפה באירן ואין כמותם היודעים להעריך את העלות והתועלת של מהלך שכזה כאנשי מקצוע לאומת דעת ראש ממשלה שאיש פוליטי המונע מאינטרסים לא רלוונטיים.אנשי המקצוע עשו דרך מקצועית ארוכה עד הגיעם לראש הפירמידה בארגונם, והוכיחו את יכולתם ,לאומת התנהלות של פוליטיקאי אשר הגיע לאן שהגיע לא בזכות קישורים אישיים אלה כתוצאה של אינטריגות, חשיבה מקובעת  ומעוותת של כוחנות  וגחמנות היסטרית וילדותית,וביבי בולט בתפיסה זו .
על רקע הדברים האלה עולים דברי מאיר דגן ראש המוסד האחרון שהוא למעשה אחד האנשים הבקיאים ביותר בנתוני האמת אפילו מעל לביבי ,ודעתו נחרצת נגד הכרזת מלחמה על אירן ,ביבי מרשה לעצמו לא להקשיב לו ולכל אנשי המקצוע בארץ ובעולם .דבר מאד בעייתי.
ואלה דברי מאיר דגן כפי שהתפרסמו היום.
מאיר דגן על סוגיית איראן: ישראל בדרך להצית מלחמה אזורית
ראש המוסד לשעבר מאיר דגן אמר בהתייחסו לאיום האיראני כי "ישראל בדרך להצתת מלחמה אזורית, לפחות מנקודת מבטי". דגן, שהתראיין לתוכנית הטלוויזיה האמריקנית "60 דקות", הוסיף כי "ידוע לכולנו איך מלחמות מתחילות, אבל אף אחד לא יכול לדעת איך הן נגמרות".

כשעומת דגן עם התבטאות קודמת שלו, אז אמר לדברי המראיין כי "תקיפה באיראן היא הדבר הטיפשי ביותר ששמע עליו", הגיב ראש המוסד לשעבר: "תקיפה לפני מיצוי כל האפשרויות האחרות היא לא הדבר הנכון לעשות".

(ynet)

העולם כנקודת מבט.

אדם אחד רואה שטח אדמה סטנדרטי. שני רואה מקום לקיוסק – והשלישי רואה אפשרות לפתוח מרכול.

.

חשבו נא 'בגדול': מה אתם מתכוונים לעשות בחיים ? 

מה יהיו ההישגים שילוו אתכם אחרי מאה ועשרים  ?

לפני שתשיבו על שאלה מאד-אישית זו, הרשו נא לי להציג בפניכם רעיון כלשהו.

כשבני ישראל יצאו ממצרים, הם נדדו במדבר ארבעים שנה. השנים הללו מתוארות בתורה באריכות ובפירוט, ובהן קיבל עם ישראל את התורה בהר סיני, בנה את המשכן וכו'. בדרך כלל, אנו נוהגים להתייחס לעובדות אלה בצורה כללית, אבל האמת היא שניתן למצוא עושר רוחני רב כאשר יורדים לעומק הפרטים. באחד מהנושאים הנידונים נעסוק כעת.

בניית משכן דרשה חומרים מסוימים, שבדרך כלל אינם מצויים במדבר. מאין היו לבני ישראל את החומרים? עצי שיטים, לדוגמא, הרי הם אינם גדלים במדבר?! לשאלה זו יש התייחסות במקורות. יעקב אבינו בירידתו למצרים צפה ברוח הקודש שיהיו צריכים עצי שיטים. כשהוא ירד למצרים, הוא הביא אותם עמו ונטע אותם שם, וציוה לבניו שייטלו את העצים עימהם כשהם יוצאים ממצרים. מעניין!

עכשיו הלאה, לפרט טכני נוסף. המשכן נבנה על ידי שימוש בחומרים רבים, שצריך מיומנות של מומחה כדי לעסוק בהם: עצים, כסף, זהב, אבנים טובות עם חריטה מדויקת, בדים עם שיטות אריגה מורכבות וכו'.

מאין היה להם ידע שכזה? הרי מומחיות בחומרים אלו נרכשת רק בלימוד ממוקד

מאין היה להם ידע שכזה? הרי מומחיות בחומרים אלו נרכשת רק בלימוד ממוקד והתנסות של שנים. אומן בזהב וכסף מקבל את מומחיותו מאביו, ואביו מסבו, מפני שאי אפשר להיכנס מן הרחוב ולהתחיל מאפס ומכלום.

אבל בני ישראל היו עבדים במצרים. הידיים שלהם היו גסות ומלאות יבלות, כמצופה ממי שהיו פועלי בנין שנים רבות. העדינות והמיומנות הנדרשת לעיסוק בזהב וביהלומים לא היו חלק מההתנסות שלהם. איך, אם כן, הם בנו את המשכן? כיצד הם הצליחו לדייק במידות המדוקדקות-מאד שבניית המשכן מצריכה?

הפתרון טמון בתיאור התורה אודות האנשים האלו: "ויבואו כל איש אשר נשאו לבו...". 

מה הכוונה ב"נשאו לבו"? הרמב"ן (מגדולי מפרשי התורה) מבאר:

כי לא היה בהם שלמד את המלאכות האלה ממלמד, או מי שאימן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' לבוא לפני משה לאמור לו אני אעשה כל אשר אדני דובר".

הנה, נגלה הסוד!

אנשים אלו, אכן לא התנסו באומנות זו בעבר. האם יכול אדם להתעסק עם זהב ויהלומים מיד בהשתדלות ראשונה, בלי מורה ובלי מומחה שיעמוד על גביו להדריך אותו? אבל הם בכל זאת נגשו, אף שהיו חסרי ניסיון ורקע, כי "נשאם לבם"! כי "מצא בטבעו שידע לעשות כן, ויגבה לבו בדרכי ה' לבוא לפני משה לאמור לו אני אעשה כל אשר אדני דובר".

מהי נשיאת לב זו?

זהו איזה כוח שיש בלבו של כל אדם לא להיכנע לתחושה הטבעית האומרת "אי אפשר להצליח בזה", אלא להתגבר ולומר: "הנני! אני אשקיע, אעשה, אצליח. אני בטוח שאקבל מאת ה' את הכוחות הנדרשים כדי להצליח במשימה, אם כי מעולם עוד לא עשיתי דבר שכזה".

זהו כוח היוצר יש מאין. זוהי יצירתיות הפותחת אפשרויות שכאלה – אפשריות שרוח נכאה לעולם לא תעלה על דעתה אפילו בתיאוריה.

שמעתי ניסוח המתאר 'כוח' זה, שנאמר על ידי יזם יהודי שביצע הרבה דברים בחיים שלו, פתח כמה מוסדות וכו'. הוא הסביר זאת כך: כשאדם רגיל רואה שטח פנוי, הוא רק חושב על שטח פנוי שנגלה לנגד עיניו. אנשים בעלי חזון, יחשבו על פתיחת קיוסק.

ואילו הוא - היהודי הזה, כבר רואה בדמיון שלו חנות גדולה - 'סוּפֶר'!

אז זה ההבדל, וזו הנקודה.

ואם נשוב לנקודת הפתיחה שלנו, ונחשוב על ההישגים העתידים לנו בחיים, אולי כבר נדע שאנחנו מסוגלים להרבה יותר!

אל תסתפקו בקיוסק, אם יש סיכוי לפתוח סופר!

הרבה יש ללמוד מיוצאי מצרים, שמצאו בליבם כוחות ויכולות שנוצרו מ'נשיאות הלב' שלהם.

אתם מסוגלים ליותר..

 

האם החברה שלנו יכולה להצמיח מנהיג??

"צו פיוס", או צו אונס? .

http://www.tzavpius.org.il/node/1660

 פיוס בתנאי שתקבלו את דרכנו . גם אם היא פרימיטיבית ...

כולם מדברים על מהפכה ,אבל מתקשים לסמן מנהיג ראוי .האם החברה בישראל מסוגלת להצמיח

מנהיגים ערכיים שהציבור ילך אחריהם?

לקראת חג הביכורים אנחנו , "צו פיוס" באתר צו פיוס.מנסים להציג ביכורי מנהיגים ,אנשים צעירים

שמאופיינים בכך שנקטו יוזמה ותרמו לשינוי,כל אחד במגזרו שלו ומשם בחברה כולה??

זו כותרתו של אתר "צו פיוס" לחג השבועות..

הבעיה איננה רק בהעדר מנהיגים אלה ובעיקר הבעיה קיימת  אצל אלה המנסים לסמן מנהיג. והדבר בא לידי ביטוי כבר בכותרת שניתנה למאמר שכולו טובל ברדידות ובהטעיה מכוונת למען חיזוק המעומד שלהם..ובמרחב שכזה משורר הופך למנהיג ללא כל כישורים מתאימים .אבל דעותיו משרתים היטב ציבור של מיעוט זניח בחברה. איך אני יודע זאת כי אני וחברי לא שמענו עליו מועמד למנהיגות שהציבור לא שמע עליו אינו ראוי מלכתחילה.וההמון המתפתה לסיסמאות פופוליסטיות חסרות ערכים.. מנהיג איננו עומד לבחירה ,מנהיג איננו נמדד במעשיו.  הטובים ושיהיו רבים ככל שיהיו!! מנהיג הוא מי שהציבור מקשיב לו ובדרך שמקשיבים לו.לכו תבחנו את מנהיגותו של גדול המנהיגים הלו הוא מהאטמה גנדי,הוא לא נבחר, הדרך שהציבור הקשיב לו העמיד אותו כמנהיג העם שכולם הלכו אחריו..מנהיג הוא זה שכולם יודעים באופן חד, חד ערכי לאן הוא מוביל ויש בטחון שהוא יגיע למטרה.כי הוא מונחה ע"י האינטרסים הרחבים ביותר של הציבור ,והוא לא חלק מזה באופן אישי..והיום החלפנו מנהיגות בדמגוגיה , בפופוליזם זול, ופולחן האישיות ,עסקנות פוליטית למען אינטרסים צרים , בצע כסף לרכישת תמיכה..ואף אחד מהמומלצים איננו מנהיג ..אתם ממשיכים למכור לנו דעות קדומות כרעיונות פורצי דרך למען קידום אג'נדה מוגבלת המשקפת במקרה הטוב סקטור קטן ושולי ואיננה מעלה אינטרסים ממלכתיים  רחבים.זה שאדם פועל למען דבר שהוא מאמין בו באופן אישי אינו שם אותו אפילובקטגוריה של מנהיג ,מנהיגים מונחים ופועלים מתוך מניעים ממלכתיים למען הציבור .תוך ויתור על האני שלי .

 ומכאן שהתשובה שהחברה שלנו יכולה להצמיח עסקנים אך איננה מסוגלת להצמיח מנהיג..על כל המשתמע ממנהיגות ולא ממה שאנחנו תופסים בטעות כמנהיגות ..

מדינה במשבר אמון

                                                                                                          11  מאי 2011

מדינה במשבר אמון .

מדינה קמה בבוקר ומוצאת עצמה מבוזה ע"י ממשל שכל  מהוויו הם השרדות שלטונית ללא כל מחויבות לאזרח שבזכות קולו הם נמצאים איפה שהם נמצאים .אני מרגיש מרומה ומבויש .

רוב השיח הוא סביב אותם נקודות נדושות של הקיבעון המחשבתי בתוך הפרדיגמות הנבובות שעבר עליהם הקלח.שיחה על צורך השעה על הזדמנות שיחה על כוח אך שיחה אחת כלל לא מתקיימת שיחה על הגינות ,מחויבות לדרך שבזכותה פוליטיקאים זוכים לתמיכת זה או אחר ,שימוש ציני בקולות הבוחרים כאילו הם אינם קימים .שיחה על עלבון האדם כאדם שמשתמשים בו ללא רשות וללא הפניית שאלה אליו מה הוא רוצה ,שהרי ההסבר של הממשל שהעשיה היא למען המדינה ואזרחיה ואף אחד לא טורח לשאול האם צעד כפי שנעשה הוא ברוח הדרך והערכים שלהם הצבענו..

מה שהופך את כל הדרך והתוצאות ללא רלבנטיות ויותר מאי פעם הממשלה צריכה להתפטר וללכת אל העם לשאול אותו לרצונו.

ממשלה עם למעלה מ-36 שרים וסגני שרים  אשר במהלך לא ראוי להשרדותה ובעת של חריגה אדירה  מהתקציב עם עוני גועה הולכת להגדיל עוד יותר את מספר השרים על הגב של משלם המיסים .וזאת בעת שממשלה מחויבת לצמצם הוצאות היא מגדילה הוצאות ומוכרת לנו לוקשים על יציבות כלכלית שלא עומדת בשום מבחן  בפרמטרים כלכליים מקובלים בעולם .

מדינה בה קיים משבר אמון עמוק בין הממשל לאזרח אין  מקום להמשך כהונת הממשלה ,האזרח להזכירכם הוא חלק מכללי משחק הפוליטי והם חלק  אינטגרלי  של האופוזיציה  הפוליטית ויש לקחת אותו בחשבון ולא רק לספר לנו סיפורים על הזדמנות ההזדמנות הזו קיימת כבר 64 שנים רק שלאף אחד לה היה ממש אומץ לפעול לתוכה. כפי שגם  שכיום , לממשלה כל כך רחבה אין באמת אומץ ויושר אזרחי לפעול למען הרוב במדינה .וודאי ניחשתם שהפעולה הראשונה של הממשלה הרחבה

אינו קשור כלל לרוב אלה המשך ישיר של טיפול משיחי בסקטור משיחי והבעיה היא איך לא מקיימים  צו בית משפט להורדת בתים לא חוקיים . לזה הממשלה לא זקוקה  לכוח נוסף על משיחי השקר.

ממשל שכזה אילו פעל באמת למען רוב הציבור היה מתחיל לטפל בשאלות יסוד ,כמו חקיקת חוקה .

הפרדת הדת מהפוליטיקה, שוויון מוחלט בנטל המשימות הלאומיות  וחלוקת משאבים  רק לאלה הנושאים בנטל הממלכתי...

מאחר ובכל  רע יש קמצוץ של טוב נוצרה לנו הזדמנות לחולל מהפך אמיתי בשדה הפוליטי  ולהוריד מעל הבמה את השחקנים העייפים שכבר שכחו למה הם שם, כל כך הרבה שנים ולהעלות דור של מנהיגות חדשה צעירה וראויה, עם תפיסות עולם מתקדמות ומתוך הבנה של מתן שרות לעם ולא ככלי שרת עבור הפוליטיקאים המסואבים ומושחתים עד שאינם ברי הבחנה בין ראוי ללא ראוי .

בשורה התחתונה : אנחנו האדונים של חיינו ולא הפוליטיקאים ......

                                                                            שבת שלום     מנשה גור.

מערכות יחסים

אמון במערכת יחסים ובנשואים

אם אין אמון בנישואין, יתכן שאתם בדרך למערכת יחסים נצלנית או שאתם כבר עמוק בתוכה. 

אמון, כפי הנראה, הוא המרכיב החשוב ביותר בבניית מערכת יחסים אינטימית בין בעל ואישה. אמון הוא דבר שתוכלו להגביר ולפתח, אם תפעלו על-פי הקווים המנחים שבהמשך.

את מהות בניית האמון ניתן לסכם בקיצור רב: דאגו ליצור מרחב רגשי בטוח לבן/בת זוגכם. אם אינכם פועלים באופן מעשי ליצור מרחב רגשי בטוח, אז כפי הנראה אתם בונים מרחב לא בטוח.

אם אינכם פועלים באופן מעשי ליצור מרחב רגשי בטוח, אז כפי הנראה אתם בונים מרחב לא בטוח

ידיד ועמית למקצוע, המפורסם בחכמתו כמחנך, מגדיר מערכת יחסים נצלנית בתור 'מערכת שבה אחד מבני הזוג חושש לבטא את תחושותיו ודעותיו'.

מיותר להוסיף שמערכת יחסים נצלנית היא כזו שאין בה אמון. האמצעי למניעת ניצול ולבניית אמון הוא חתירה מתמדת לבניית מרחב רגשי בטוח, ותרשו לי להעיר כבר בפתיחה, שאם אתם מרגישים שעל פי ההגדרה הזאת אתם מצויים במערכת יחסים נצלנית, פנו מייד לעזרה. לעולם אל תניחו לנצל אתכם!

קוים מנחים ליצירת מרחב רגשי בטוח

• עבדו תמיד על שיפור מיומנויות התקשורת שלכם.

פתחו את מיומנותכם להיות מאזינים טובים, שהיא אחת המיומנויות הקשות ביותר לרכישה.

להיות מאזין טוב אומר לא להיכנס לדבריו של בן (בת) הזוג, ולשם כך דרושה מידה רבה של משמעת וכבוד. למדו לשאול, "סיימת?" ודאו תמיד שהבנתם היטב את מה שאמר הצד השני.

כלי פשוט ומוכר לשם כך הוא "טכניקת השיקוף" - לחזור על דבריו של הזולת. אולי זה נשמע לכם מאולץ, אבל תאמינו לי שזה עובד מצוין. כל מה שצריכים הוא ללמוד להתרגל לומר משהו כמו, "תן/תני לי לוודא שהבנתי אותך נכון. אני מבין שאת/ה רוצה שאני..."

אם אתם מאזינים "מתקדמים", נסו לשקף בדבריכם לא רק את התוכן, אלא גם את הטון הרגשי. לדוגמא, "אני מבין שבאמת נפגעת ממני, ושאת/ה רוצה שאני אהיה יותר זהיר/ה בפעם הבאה שאני...".

רכיב חיוני בתקשורת טובה הוא שימוש עקבי ב"אני" להבדיל מ"את/ה". אמירות מסוג 'אני' מאחדות, בעוד שאמירות מסוג 'את/ה' גורמות לניכור וריחוק. אמירות מסוג 'אני' מתחילות ב"אני מרגיש/ה..." אמירות מסוג 'את/ה' מתחילות ב"את/ה גורם לי להרגיש..."

אמירות מסוג 'את/ה' נתפשות כמעט תמיד כתקיפה. כשאנחנו מיחסים לעצמנו את דעותינו ורגשותינו, תוך שימוש באמירות 'אני', אנחנו משדרים שאנחנו לוקחים אחריות על הנושא, ולא מאשימים את בן/בת הזוג.

• דאגו לבטא את הצרכים שלכם ואמרו זאת בצורה ברורה ואסרטיבית

כשאנחנו חשים שאיננו יכולים לבטא את הצרכים שלנו בפני הזולת, הדבר מוביל למשבר באמון.

פעמים רבות איננו מבטאים את צרכינו משתי סיבות - או שאנחנו חוששים מדחייה, או שאנחנו מתביישים מכך שיש לנו צרכים כאלה.

אחת הדרכים העוצמתיות ביותר לבנות אמון במערכת היחסים, היא להגיע למצב בו שבני הזוג יכולים לבטא ולספק את הצרכים ההדדיים באופן עקבי.

• היו חיוביים ושמחו את בן הזוג

באופן טבעי אנחנו בוטחים בבני אדם שמתייחסים אלינו יפה ושנראה לנו שהם מחבבים אותנו. קשה מאוד שלא לבטוח באדם שנראה כאילו הוא תמיד עושה הכל כדי לשמח אותנו.

כלי חשוב לשימוש כאן, הוא כלל ה-5:1. זאת אומרת שלפני שאומרים איזשהו דבר שלילי לבן הזוג, חייבים לומר לפחות חמישה דברים חיוביים. רק אז, מותר להגיד דבר שלילי או להעביר ביקורת).

• אל תותירו סוגיות פתוחות ובלתי פתורות

לשם כך הבעל והאישה צריכים לפתח מיומנויות טובות לפתרון בעיות. אינכם יכולים לשער כמה רבים הזוגות עמם עבדתי, שכל בעיותיהם היו נעוצות בהיעדר מיומנויות לפתרון בעיות.

כשסוגיות אינן מיושבות הכעסים מצטברים ותופחים. וכשכעסים מצטברים, האמון אובד.

• למדו לריב בצורה הוגנת

במקרה שלא ידעתם, מריבות הן חלק מכל נישואין טובים! אני מזכיר זאת משום שיש אנשים שחיים עם האשליה הנאיבית ש"זוגות טובים" אף פעם לא רבים. הבעיה היא לא שהזוגות רבים, אלא איך שהם רבים.

מי שרב בצורה לא הוגנת, הורס את האמון ההדדי. מי שרב בצורה הוגנת, בונה את האמון. להלן כמה נקודות חשובות שיעזרו לכם לוודא שכשאתם רבים, אתם עושים זאת בצורה הוגנת:

1. לעולם אל תגלשו לשימוש בשמות גנאי או בהעלבות.
2. אל תסטו מהנושא הנוכחי. לעולם אל "תפתחו" נושאים ישנים שנותרו בלתי פתורים. המריבה הנוכחית אינה מספקת היתר להיפטר מכל המטענים שלכם.
3. לעולם אל תשתמשו בביטויים מוחלטים כמו, "את/ה אף פעם" או "את/ה תמיד".
4. לעולם אל תכניסו את המשפחה של בן הזוג לתוך הנושא, כדי לתמוך בצד שלכם או לתקוף את זה של בן/בת הזוג.
5. סכמו מראש על דרך ללקיחת פסק זמן, אם אחד מכם מרגיש שהמריבה יוצאת משליטה.
6. אל תתחילו מריבה מאוחר בלילה כששניכם עייפים, משום שכך סביר יותר שתהיה לכם פחות שליטה על רגשותיכם.
7. ושוב, עשו ככל יכולתכם להשתמש באמירות מסוג 'אני' ולא באמירות 'את/ה', שנתפסות כתקיפה.

אמון הוא דבר שלוקח זמן רב לבנות, וזמן קצר להרוס. היזהרו בדרך בה אתם נוהגים זה בזה. רבים טועים לחשוב שבנישואין טובים אפשר "להירגע" ושלא צריכים להיזהר על כל מה שאנחנו אומרים או עושים. זה ממש לא נכון.

בנישואין טובים חייבים לשים לב היטב כיצד אנו מתנהגים, וזהו המפתח לבניית אמון וקשר חזק ויציב.

שירות,שירותים.שרות וההבדל ביניהם

                                                                                       4 פברואר 2012 .

שרותים/שירות/לשרת וההבדל ביניהם !

הבחנה  שירות.:    

להפוך לחלק ממקבל השרות, לפנות אליו כמסטר שלך,  לוותר על  האגו שלך ועל דעותיך.

ככל  שתבטא את מי שאתה מייצג ,כך גדולתך תצא כמקצוען .

כך פעלו הסמוראים .

אם ננסה לתמצת את התפיסה השלטת כיום בשוק למה זה שרות, אנחנו יכולים להסתכל על זה כך:

נתחיל בהגדרה הרשמית של מוקד שירות על-פי ויקיפדיה: "מוקד שירות (באנגלית: Call Center או Contact Center) הוא מרכז אליו פונים לקוחות באמצעות התקשרות מרחוק, בדרך כלל באמצעות טלפון, במטרה לקבל סיוע בפעילותם מול הארגון".

אין כמעט חברה או תחום שאין להם מוקד שירות לקוחות. אתה נתקל בזה ביום-יום שלך עם או בלי שתשים לב, כשאתה מתקשר לבנק לברר יתרה, כשאתה פונה לחברה הסלולרית שלך כדי לשאול על החיוב שקבלת, כשאתה מתקשר לקופת חולים כדי להזמין תור לרופא או לאוניברסיטה שלך כדי לקבל הסבר על הרשום לקורסים. וההתקשרות הזו מרחוק, הנוחה לך כל כך, הולכת ומתקדמת, עם אפשריות צ'ט עם הבנקאי שלך, התכתבות במייל מול נציגי השירות ועוד. מה רע באמת לעשות את כל הסדורים שלנו מהבית?

נציגי שירות ומכירה, במובן המוכר לכל, מספקים מענה ללקוחות החברה במגון תחומים שבהם החברה עוסקת. בשנים האחרונות זה הפך להיות מוקד מכירות טלפוני גם עם אינך זקוק לכלום פרט לשאול שאלה., מתוך השקול שאם כבר הלקוח מתקשר אלינו ומדבר איתנו – קל לנו לזהות את הצרכים שלו ולהשלים את השירות שאנו נותנים לו בהצעה לרכוש שירות או מוצר שיכולים להועיל לו? להואיל לחברה שהיא עומדת במרכז הבמה ולא הלקוח... בחלק מהתפקידים והמוקדים המכירות מהוות חלק  מצומצם של התפקיד, ובאחרים מדובר בחלק משמעותי ביותר. קיימים, כמובן, גם מוקדים שעוסקים במכירות בלבד. בחברות הסלולר, לדגמא, תפקידו של הנציג כולל מתן מענה בנושאי ברור חבילות, תעריפי שיחות, מידע על מבצעים, ברורים בנושאי חשבוניות ותשלומים ועוד. במקביל כולל התפקיד גם אלמנטים מכירתיים – כמו הצעת מוצרים משלימים, שדרוגים, וכיוצ"ב.

אך, כאמור, לא כל נציגי השירות והמכירה בכל החברות והמוקדים עושים את אותו הדבר. זהו מושג רחב הרבה יותר והוא משתנה בהתאם לסוג הענף שבו החברה פועלת ולסוג המוקד שאותו היא מפעילה. לכן, גם אם עבדת 4 שנים בתחום השירות והמכירה, אך עברת מס' תפקידים במס' חברות – מדובר בנסיון מגוון מאוד למרות שלכאורה מדובר באותו תפקיד.המכנה המשותף של כל החברות שהם שכחו שאתה לא רק לקוח שצודק אלה אתה המשקיע הגדול ביותר של החברה ובזכותך הארגון קיים ,וכשזו תפיסת העולם אזי אתה הופך לכספומט שצריך לשאוב את כספו..

אלו סוגי מוקדים קימים?

האבחנה הראשונית בין מוקדי השירות והמכירה הנה בין מוקדים טלפוניים – המטפלים בפניות של לקוחות באמצעות הטלפון, לבין מוקדים פרונטליים – המטפלים בפניות של לקוחות פנים מול פנים. מדובר במוקדי השירות בהם מתקימת קבלת קהל או בנקודות שירות כגון עמדות בקניונים וכדומה..

הן במוקדים הטלפוניים והן במוקדים הפרונטליים פועלים נציגים במגון רחב של תפקידים, חלקם, כאמור, מתמקדים יותר במתן שירות ופחות במכירה וחלקם ההפך.

באו ונבחן את הגדרות שלהל"ן מול המציאות היום יומית שלנו .

התקשרת טלפונית לחברה X לצורך קבלת פתרון לבעיה שנוצרה לך במוצר של אותה חברה!

ומה אתה מקבל ? מענה טלפוני מעצבן שבו משתמשים בך כאוביקט לרכישה מוצרים של אותה חברה או מידע על מבצעי מכירות או שטיפת מוח שהחברה רוצה לענין אותך בהם.! אף אחד לא טורח לשאול אותך האם אתה

מעוניין בכל החמר הזה .והחויה היא של אונס.ושאתה כבר מצליח להגיע עם בכלל למענה אנושי אתה נשאל באופן אוטומטי במה אפשר לעזור לך אדוני ואף אחד לא ממש מענין אותו מה יש לך להגיד אלה החשוב הוא מה יש להם להגיד לך..אתה מקבל תשובות לא רלונטיות ותנסה להאיר  לדובר ,תתקל בשצף טרוניות על כך שאינך מקשיב ולא נותנים לך להשחיל מילה. עד שאתה מוותר וטורק את השפופרת .האם זה באמת מתן שרות? לא ולא .האם זה מתן שרותים ללקוח ? ממש לא . האם זה מתן שירות ללקוח  ? ממש לא !!אז מה זה כן? שימוש ציני של החברות בזמנך, ובספור כסוי של מתן שירות .

שרות מצוין מהו?

שרות המקדים את הלקוח בצעד קדימה ויוזם פניות אל הלקוח .

שרות ללקוח הוא מתן שרות מהמקור משרת ,מילה המעוררת אצל רובנו פלצות שאני ישרת אותו למה מי הוא?

שירות הוא  בראש וראשונה הקשבה ,הקשבה מחלטת ללקוח .

זה להקשיב לו מהעולם שלו .

להקשיב לו כמשאב עבורך ועבור האירגון.

זה להיות שם עבורו ולא עבורך..

זה לפעול ולממש את ההערות שלו בכל החזית כפתרון מערכתי.

זה להתיחס אליו ולדבריו באופן אישי כאילו היה עולם ומלואו. ולידע אותו על הטפול שנעשה בדבריו.ולאפשר לו מעקב אחרי תלונתו או עצה שלו או הערה ,בדומה  לשרות חבילות שנותנים ללקוח אפשרות מעקב אחרי חבילה ששלח.

שירות משמע להיות בראש של הלקוח ?לא מה אתה הארגון ,מחליט מה טוב עבורו או מה הוא צריך, אלה מתוך העולם שלו של הלקוח. בתהליך של תשאול לקוחות מה ישרת אותם .

וזה רק קצה הקרחון למה שאפשרי במתן שירות, לשרת ולא לשלוט..ולא לפחד מהבלתי נודע. כי רק שם מתרחשים כל פריצות הדרך..

מנשה גור.