היום התכנסו אומני ישראל לאספת חרום ,אין לי ספק שהנושא טעון ,אבל עלינו ללמוד להבדיל בין תחושות אמוציות ,(שאגב אנחנו יוצרים אותם ,הם לא מגיעים משום מקום.).לבין ערכים כאשר הערכים הם הם שצריכים להנחות אותנו ולא האמוציות שלעתים משתלטות עלינו בגלל כאב הנלווה לאירוע,ובמקרה שלנו בלבלו את היוצרות ונכנסו לפרשנויות מעוותות שהובילו להקצנת התגובות .
ראשית ומעל לכל אנחנו מדינה דמוקרטית על כל המשתמע מכך ועל כך יש להגן בכל מחיר ואסור לתת לאף אחד לכאסם בדמוקרטיה ובכלל זה ח"כ ,שרי ממשלה וסגני שרים. ובטח ובטח אזרחים.. התפשטה אצלנו נורמה של מסכנות וקורבנות המוליכה אנשים למעורבות ודרישות מהמדינה ללא כל סמכות ,המביאים להקצנת היחסים עם אזרחי המדינה מהמגזר הערבי שהם אזרחים כמו כולנו ללא כל הבדל. הכוונה להורי החייל שנהרג. אלה מהלכים של חולשה ואנחנו חייבים להגיע לבגרות מדינית ולחוסן חברתי . תרבות כוללת סטירה ,טרגדיות וכיוצא .בזה אסור לנו לבטל אף לא אחת מאלה. בגרות מדינית חברתית מחייבת ללמוד להתמודד עם דברים שאיננו מקבלים ,מתנגדים .כל אחד רשאי להביע את דעתו בדרכו ,ודעתו של האחד איננה טובה יותר מדעתו של האחר. והשאלה האם זה נכון או לא צודק או לא הם תולדה של פרשנות מעוותת .אין אמת מוחלטת ובטח היא איננה נחלת צד אחד ..המחזה עוסק בשאלה כואבת אך אין זו סיבה .לעשות מכך טרגדיה למרות שעם ישראל מאוהב בטרגדיות אבל זו רדידות .
וכך באו מהדברים לידי ביטוי אצל האומנים שי שעודד אותם ליצירתיות בשני צידי המטבע..
נתניהו, קח דוגמא מהנשיא.
קוטלר הוסיף כי "הליהוק של מירי רגב לשרת התרבות הוא הברקה. אין פה אחד שחושב אחרת. כשוחרי סאטירה מובהקים, מי יכול היה להמציא אירוע היסטורי והיסטרי כזה. זה הרגע להרים ראש אל מול ההתבהמות ולומר לגברת רגב תרגיעי. זה יהיה לך לא רק שיעור ראשון שלפי מיטב הבנתי אין לך מושג, ואולי השיעור האחרון. תחזרי לתפקידך כצנזור הצבאי. השרה חשפה בפנינו את השיטה שלה. מי שהצביע עבורי - ייקבל, מי שלא - שיילך לעזאזל. האם עולה בדעתכם שבמדינה אחרת במערב מתנהל שיח כזה על חופש הדיבור? אבוי לנו לאן הגענו.
האישה הראשונה מבין האמנים שנאמה בפני הקהל הייתה השחקנית המוערכת שרה פון שוורצה. פחדתי לעלות לבמה ורבים מהחברים שלי פוחדים. בחרתי לעמוד פה כי ענבים לא לוקחים בכל מחיר, היום שאלו אם אני מוכנה לדבר כי חתמתי על עצומה. חתמתי כדי להסביר שאני אמשיך ליצור תמיד ושאני פוחדת ממה שעתיד לבוא. אני פוחדת מהשיח שנוצר מכל צדדי המתרס - גם משלנו. אני פוחדת מאיבוד האמונה בדיאלוג. אני רוצה להמשיך להאמין ושאפשר ורצוי לפתור דברים בדיאלוג. אני פוחדת מהמקום שכולנו הגענו אליו כי למילים יש כוח. תפקיד נבחרי הציבור הוא לשרת את הציבור כולו. די לסתימת פיות".
הזמר חנן יובל, נציג אמ"י, אמר בכינוס: "יש פתגם שאומר, 'העץ צומח בעינו של בעל הבית'. הקודקוד מתווה את הקו לאמירות. מראש הממשלה הייתי מצפה לשפוך מים קרים על אמירות כאלו. הוא ראש ממשלה של כל עם ישראל, לא רק של 30 אחוז. לצערי הוא אמר מה שאמר על הערבים בבחירות. אני מצפה שיהיה מנהיג. בבית הנשיא יש לו דוגמה איך להתנהג".
האמן מיקי גורביץ' אמר בפאנל: "לכל מי שאומר שאנחנו תלויים ברגב, אני אומר - היא תלויה בנו. אם תהיה שביתה של כל מוסדות התרבות נגד הפגיעה בחופש הביטוי אפילו ליום אחד, הנזק שייגרם לתדמיתה של המדינה יגרום להם להבין שכוחם מוגבל".
יאיר ורדי, יו"ר פורום מוסדות תרבות, חידד אף הוא את חשיבותו של חופש הביטוי: "אין לשלול חופש ביטוי גם כשהמדינה ממנת אותו. אין להסכים לסתימת פיות". הוא אמר כי "מוסדות התרבות מייצגים קשת רחבה של דעות פוליטיות. לממשלה ולשרים הנבחרים יש כוח רב אך אין הוא עולה על החוק ופסיקות בג"ץ".
ורדי הוסיף: "ידינו מושטות לדיאלוג פורה. אבל התערבות של שר בהחלטות ועדה חייבת להיות חפה מאינטרסים זרים. אני קורא לשמור על חופש היצירה, להמשיך לאפשר ליוצרי התרבות להתבטא. תנו לנו להמשיך ליצור, אנו הפרטנרים הכי טובים שיש כדי לקדם התרבות בארץ".
יו"ר תיאטרון גשר, עו"ד אלי זהר, הסביר כי "הניסיון לנגח את הממשלה ושריה הוא מיותר ולא טוב לנו. צריכים לקבל החלטה אמיצה - או שרוצים לאכול ענבים או לריב עם השומר. אין תוחלת בלריב עם השומר, רק בלהשיג את הענבים". כתריאל שחורי, מנהל קרן הקולנוע, קבע: "מדינה המאמינה בחוסנה של הדמוקרטיה איננה חוששת מביקורת ובוודאי בכזאת מבית. דמוקרטיה וחופש ביטוי אינם ניתנים להפרדה. השקעה בתרבות זו לא מתנה אלא זכות בסיסית לכל אזרח".
איזו הצגה תיכנס לסל
רגב הצהירה בנוסף לביקורת על עיסא, כי הממשלה לא חייבת לממן תרבות, ונימקה: "אנחנו קיבלנו 30 מנדטים, אתם בסך הכל 20", כך במהלך פגישה שקיימה עם כמה אנשי תרבות, שכינסה בעקבות הסערה סביב התנהלותה מול נורמן עיסא. "אני יכולה להחליט שהמוסדות לא מקבלים כסף. האמנים לא יכתיבו לי", אמרה.
דבריה של שרת התרבות הצטרפו למהלך שיזם שר החינוך נפתלי בנט, שהורה להסיר את ההצגה "הזמן המקביל" מסל
התרבות, על אף החלטת ועדת הרפרטואר לאשרה בשנית. ההצגה של תיאטרון אל מידאן מבוססת על סיפור שכתב וואליד דקה, שהורשע בתכנון רצח החייל משה תמם ז"ל ב-1984. כמו כן, הודיע בנט כי יזמן את יו"ר הוועדה לבירור בעקבות קבלת ההחלטה.
במהלך הכנס נועדו איבגי ואחותו של החייל משה תמם על ההחלטה להוציא את ההצגה מסל התרבות. איבגי אמר: "אם יש משהו שפוגע במדינה ופוגע בערכי הדמוקרטיה, לא צריך להיות ממומן על ידי המדינה, אני מסכים איתך. אבל שם זה נגמר. המדינה לא צריכה ולא תפקידה להיות קומיסר ולא להתעסק בתחום, ברמה העקרונית".
