דת וכתות דתיות בישראל

רשת ב' הבוקר .שיח של שלושה רבנים בשאלות על דת ותפקידה בחברה. אינני בטוח שזו הייתה הכותרת של רשת ב', אך זו הייתה המהות .מהות המקוממת את כל נימי נשמתה של הדמוקרטיה בארץ ובעולם . יושבים שלושה רבנים וטוענים שהחברה איבדה את דרכה וחובתם להחזיר את החברה לערכי הדת .העצוב ביותר הוא שבכלל נותנים למיעוט שולי לנכס לעצמו את ערכי הדת וערכי החברה. הם גם מנכסים לעצמם את הסמכות הבלעדית לקבוע מה טוב ומה לא לחברה שאיננה מכירה בדרכם.
ואחד מהם אף הגדיל לעשות בהצהירו על 0 סובלנות לגבי מימוש ההלכה .מי אתה שתאנוס את כולנו ללכת בדרכה של כת פרימיטיבית הדורשת לעצמה שליטה על החברה הישראלית. ובדרך מתעלמת מהמדע ומדרך בריאת העולם .
ההלכה מהי ? קובץ חוקי עשה ואל תעשה שנכתבו לפני מאות שנים לצורך גיבוש התנהלות החברה דאז, בדרך דיקטטורית , לא דמוקרטית לאותה תקופה .
כיום משקמו ונוצרו מדינות עצמאיות שחוקקו חוקים המתאימים להתנהלות חברתית כלכלית דמוקרטית ,אין עוד מקום להלכה .
ואין מקום לשתי מערכות חוקים זרים זה לזה. ובטח ובטח אין מקום לקחת חוקים של מגזר הבנוי על כתות ולהחיל אותו על ציבור חילוני רחב.
הצרה שלנו שהמוסדות מתייחסים לדברים כמובנים מאליהם .
הנימוקים שעלו שם ,כמו מניעת התבוללות הם חוקי נירנברג הגזעניים. מה היה בימי גלות בבל שכל המוסדות האלה לא היו קיימים בגולה ? הייתה התבוללות ? בדיוק כפי שיש היום. 
העלו את חוקי הכשרות ? לקחו פסוק אחד האומר"לא תבשלו גדי בחלב אמו "ויצרו ממנו סרטים טורקיים לרוב ובעיקר הפכו את הכשרות למוסד פיננסי עתיר ממון .
גיור - בשם הדת עושקים אנשים הן חומרית והן רוחנית.
הגיע הזמן להפריד את הדת מהמדינה ולסגור את כל מוסדות הדת הרשמיים. ולהפסיק לממנם מהקופה הציבורית .
רוצים לנהל את חייהם ע"פ ראות עיניהם במסגרת הכת יבושם להם .אך בשום אופן לא לתת להם לנהל לאחרים את החיים..

ריקוד אינדיאני

ריקוד אינדיאני.

האינדיאנים שרדו הרבה שנים ביבשת אמריקה ,כל שבט מנהגיו, המסורת  ומנהיגיו שנחשבו לחכמי השבט בשל ניסיונם הרב, עבדו את אלוהיהם וסמכו על הטבע שיגן עליהם מכל פגע רע. כך מאות בשנים ,עד אשר הגיע הפגע האמיתי והוא האדם הלבן והחל לשנות סדרי בראשית כי הוא חשב שהאינדיאנים הם גזע ירוד פרימיטיבי ,האדם הלבן לא רצה לקלוט שגילה עוד גזע של בני אדם כמוהו החי  בדרך שונה משלו בסביבה שונה ושהנורמות והערכים מותאמים להפליא לסביבת המחיה שלהם , אך האדם הלבן חשב  שיותר נכון לחיות בדרכו ועל פי העקרונות  והנורמות והערכים  שלו ,רק מעולם לא חשב  לשאול  את האינדיאנים האים הם רוצים בשינויים האלה, האם הנורמות מתאימות להם ,האם זה מתאים לסביבת החיים שלהם ,האדם הלבן החליט שדרכו טובה יותר נכונה יותר והחל לכפות את דרכו על האינדיאנים בכוח ,ההשפעה  של הכפייה  על האינדיאנים הייתה הרסנית  ההיררכיה וההגמוניה השבטית  החלו לקרוס החלו התנגדויות בתוך השבטים, בשאלה כיצד יש לפעול כנגד האדם הלבן, החלו התנגדויות מול האדם הלבן פרצו קרבות בין האינדיאנים לאדם הלבן .

 והנה ממש רגע רק רגע לפני שהאדם הלבן הכניע את האינדיאנים ואילץ אותם לפעול ולנהוג ע"פ הנורמות ,הערכים והתרבות  "המתקדמת" של האדם הלבן, הסתבר שהוא  פשוט הכחיד את רובו של גזע האינדיאני..

אנקדוטה זו באה ללמדנו את הדרך בה אנחנו נוהגים עם ילדינו תחת המושג חינוך,האם אנחנו באמת מחנכים את ילדינו? או נלחמים בהם להפוך אותם לעוד העתק שלנו שהרי אנחנו יודעים טוב יותר מהם מה טוב להם.נשאלת השאלה איך זה משפיע עליהם ולאן זה מוביל אותם?

אם נלמד מהטבע הוא זה ששרד מיליוני שנה ולא אנחנו נלמד דבר נפלא  שהחיות דואגות שהגורים שלהם יהיו נוכחים בעת שהם מבצעים את פעולות הקיום היום יומיים כולל טרף ונותנים להם לפתח את  היומנויות  שלהם בדרכיהם שלהם ולא מתערבים בכלום. זה טוב זה רע? העובדה שהם שורדים כבר מיליוני שנה דרכי הטבע יצרו את הדברים שיעבדו .האם כך גם אנחנו בני האדם? האם אנחנו בוחנים את דרכינו דרך השאלות האם זה עובד? האם זה משרת אותי, אותנו?

אם נסתכל במראה ונשאל את עצמנו מה באמת לקחנו מבית ההורים  לרוב אין אלה דברים שההורים שלנו ניסו לשכנע אותנו במלל אין סופי כמה זה טוב לנו או כמה זה נכון לעשות כך או אחרת את הדברים

הדברים שבאמת לקחנו איתנו אלה בעיקר עקרונות ההתנהגות והתנהלות של ההורים בנוכחותנו.אלה הדברים שיצרו אצלנו את ההערכה אליהם ואלה הדברים שלקחנו איתנו והנחלנו גם לדורות הבאים.

לרוב אנחנו נוהגים  כהאדם הלבן עם האינדיאנים עם ילדינו ולא מבינים מדוע הם מתנגדים לנו.

אנחנו מנסים לאלף אותם להיות כמונו ושוכחים שהם בני אדם כמונו עם נקודות מבט שונות משלנו על החיים ועל העולם.

לתת להם את החופש להיות מי שהם כפי שהם, עם הערכים שהם קולטים  מכם ובסביבה שלכם ,יוצרים בסיס ליחסים בלתי רגילים  ביניכם, האם את זה אתם רוצים, או שאתם רוצים שבכל מחיר הם יהיו תעתיק שלכם כי אתם יודעים טוב יותר מה טוב עבורם, זה גם בסדר,אך אל תצפו ליחסים בלתי רגילים איתם.

לכל דבר שאנחנו עושים או אומרים יש מחיר לא כדבר שלילי אלה כך זה בחיים והשאלה שוב שאנחנו צריכים לשאול את עצמינו תמיד האם אני הולך לעשות דבר מה או להגיד דבר מה האם אני גם מוכן לשלם את המחיר ולהבין את ההשפעה של זה עלי  ועל הסביבה שלי.
להקשיב לאחר מתוך העולם שלו, ,

לאהוב מישהו משמע לקבלו כמו שהוא וכמו שהוא לא.

ליצור את החיים עובדים עבורנו.

ליצור את החיים עובדים עבורנו...

שהמציאות בעולם  והחיים  עטופים בנסיבות  , השיטות של אתמול  אינן אפקטיביות עוד.

האפקטיביות שלנו, קשורה בקשר ישיר ליכולת שלנו ,להגדיר בבהירות  את המטרה,או את התחום בחיים שאינו עובד לנו , או לא עובד כפי שהיינו רוצים שיעבוד ,  ,להתרכז במטרה ,ליצור תכנית  עבודה ,המכילה סעיף תקלות,תוכנית עם סעיף תקלות גדול ,יש לחזור ולהטמיע את התקלות בתכנית., ולעבוד את התכנית. . מבלי להתחשב בנסיבות .ולבדוק תדיר את רלונטיות  המטרה.

לפעול מתוך שלמות עם עצמכם ועם המטרות שהצבתם לעצמכם.

לזהות  צוארי בקבוק ופקקים ,ולהתיר אותם .

גם אם אין דרך מעשית אחת ליצירת  האפקטיביות הארגונית או האישית  שלנו ,קימת אסופת כלים המאפשרים לנו  לנווט את התוצאות שאנחנו רוצים ליצור. בצורה פורצת דרך.                       

עם נסיון של אחת עשרה שנות חקירה לתוך מה שאפשרי לי בחיי, ומתוך מאות אימונים אישיים  ואימון מנהלים גיבשתי צרור של כלים המאפשרים לנו להתמקד ביצירת התוצאות שאנחנו רוצים והם נגישים  ופשוטים  עבור כל אחד ואחד.

רובנו מרבה לפנות אל הכלים שקיבלנו במהלך הלימודים שלנו, החל מבית הספר היסודי ועד לאקדמיה ,ולניסיון שהצטבר אצלנו  ברמה האישית  וברמת הסביבה. ומתעלמים שאלה כלים מהעבר שלנו ולא תמיד מתאימים לנו ליצירת העתיד שלנו. כמו כן אנחנו פונים למקורות שונים לשם רכישת ידע ,אבל ידע לא עושה כל הבדל בחיים .

דברים רבים אנחנו יודעים מה נדרש על מנת ליצור את מה שאנחנו רוצים ליצור, ובכל זאת לא מצליחים ליצור, מדוע?

חיינו  מצויים כמדומה במצב מתמיד של שינוי צורה ,במצב שבו משתנים ומתחלפים ללא הרף מטרות,מוצרים, לקוחות,חברים ,כל אלה בהכרח מחייבים  התיחסיות משנות והתאמת הכלים שברשותנו. מה שהיה נכון לאתמול אינו נכון למחר. לא השכלתנו המקובלת,לא המודלים המסרתיים  להתנהלות וניהול זמן ,לא גודש הכלים הארגוניים ,הזמינים לנו  בטכנולוגיות הקימות .כל אלה אינם מספקים לנו  אמצעי ממשי לעמוד מול תחומים בחיינו שהפסיקו לעבוד לנו כפי שאנחנו רוצים.הרצון להצליח בתקופה זו מצריכה דרכי חשיבה ונקודות מבט חדשות .

סביר להניח שפועלים בתוכנו יותר ממחויבות אחת  שאנחנו מודעים אליה. חישבו כמה מחויביות נסתרות פועלות בתוככם הבאות לידי ביטוי מעשי ביום יום שלכם וכתוצאה מכך אתם לא מפיקים את התוצאות שאתם רוצים..

יש לנו את המחויבות, המוצהרת שלנו .אך מתחתיה פועלת מחויבות נסתרת שלמעשה היא מנהלת אותנו.

בסיס ההתנהלות שלנו צריך לעבור ממצב של עשיה , את מה שאני רוצה , לעשיית את מה שאני צריך, מתוך מה שישרת אותי ואת המטרה שהגדרתי .

השלב הבא .הוא לעבור לבחירה במקום החלטה. לבחור את הדברים כי הם משרתים אותנו.

לדאוג לרוקן את הכוס המלאה של מה שאני כבר יודע .לבוא לטפל בחיים שלנו ממקום של לא כלום .הלא כלום הוא כמו בד קנבס ריק עבור הצייר ,רק כשהוא ריק ניתן לצייר עליו כל דבר ,כך בחיינו ,

כאשר אנחנו מנהלים את חיינו "שאנחנו המקור והגורם היחיד בחיינו" ,לוקחים אחריות מלאה להצלחות ולכשלונות נפתח לנו מרחב שבו אנחנו יכולים ליצור כל דבר שאנחנו רוצים עבור עצמנו ועבור חיינו.גורם ההצלחה בחיינו היא החקירה הבלתי פוסקת לתוך מה שאנחנו עושים וליחסים שלנו עם מה שאנחנו עושים! והסביבה שלנו. או בפשטות מי אנחנו ביחס למה שקורה איתנו ובעיקר, מי אנחנו ביחס לנסיבות המשתנות בתדירות גדולה.

גדולתו של האדם, הוא ביכולת  לחקור לתוך עצמו  ולזהות את המקומות המעקבים אותו מלהגיע אל היעדים שהציב לעצמו. לשאול את עצמו את השאלות הקשות, כי התשובות לרוב נמצאות כבר בתוך השאלה.

אדם המודע לחולשותיו , מודע גם למעלותיו ועוצמתו., יש החיים כקורבנות  "האחרים טובים ממני ולהם יש מזל, וכל מה שהם  צריכים"  לאנשים אלהאין תוצאות .ויש הלוקחים אחריות על חייהם ויוצרים את התוצאות שהם רוצים בכל מצב. למדו איכן העוצמה, ונשענו עליה. מודעות הנשענת על, אותנטיות , אינטגרטי, אמונה , תקווה ואהבה. ומפיק מעצמו את המירב.

והשאלה היא מה חסר? באותו תחום שלא עובד לי, שאם אני יצור אותו, הוא יצור את התחום עובד עבורי .

אותנטיות ,אינטגרתי , הם העוצמה הפועלת למעננו.

מילים המשתנות עם שינוי הנסיבות

רדה השבת על ארץ אלף הפרצופים והמסכות .
חלפו הבחירות והשאירו אותי עם תחושת תסכול ועם תוצאות של הססניות משהו.
וזה הזמן להרים את העיניים ולהעיף מבט לתחומים נוספים .
ובין היתר פניתי לקרוא על הסרט "שומרי הסף" והבמאי דרור מורה.
ודבר ראשון אני מסונוור מכותרת ענקית .
ראש השב"כ לשעבר משווה את צה"ל לצבא הגרמני במלה"ע השנייה"
אני לא מתכוון להתיחס לאותנטיות של הדברים המוצגים "בשם אומרם " 
אך אומר רק זאת שאברום (אברהם שלום) ראש השב"כ לשעבר ,שלו מיוחסים הדברים בכותרת,כנראה איבד את האיזון הנפשי.
לגבי האמירות על שיחות השלום הם נאמרים היום מנקודת מבט של פוליטיקאים המחפשים לזכות בנקודות זכות ,שלא זכו בהם בעת מילוי התפקיד.
מסתבר שגם אצל ראשי השב"כ לאמת הרבה פנים..בעיקר כלפי חוץ, כלפי פנים שמעתי מהם דברים העומדים בסתירה חריפה לנאמר כאן. ..

דרור מורה, במאי הסרט עטור הפרסים "שומרי הסף", מספר על הרגעים שבהם הלסת שלו נשמטה לשמע דברי המרואיינים, ראשי השב"כ, ומגלה למה בחר להציג פרשות כמו קו 300 באנימציית תלת-ממד דווקא. השבוע יתברר אם הסרט גם מועמד לאוסקר

הם שלחו את אנשיהם לסכן את חייהם בעורף האויב, הם אישרו חקירות ברוטליות של עצירים ביטחוניים, הם שיכנעו אנשים לבגוד בעמם ובמולדתם, וכן, הם גם היו אלה שנתנו את הפקודה לחסל לא מעט אנשים. ששת האנשים הללו עמדו בראש אחת ממערכות הביטחון המרכזיות של ישראל, והשתמשו בכוח העצום שהופקד בידיהם כדי לנסות למנוע פעולות טרור ולשמור על שלומם על אזרחי המדינה הזאת. אבל המחיר האנושי והמוסרי שהמטרה הזאת גבתה היה לא פעם כבד

בסרט "שומרי הסף" מתייצבים השישה הללו אל מול המצלמה ומספקים וידויים מפתיעים ותובנות מטלטלות על המציאות שבה אנו חיים. במיוחד עכשיו, שבועיים לפני הבחירות לכנסת, מרתק להאזין לניתוחים של המציאות המקומית, הנשמעים מפיהם של מי שהכירו מקרוב את הצד האלים והאכזרי ביותר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

בסרטו, שזכה במוצאי שבת בפרס סרט התעודה הטוב ביותר מטעם איגוד מבקרי הקולנוע האמריקאי, מצליח הבמאי דרור מורה לחלץ משישה ראשי שב"כ לשעבר לא רק וידויים כנים וניתוחים מרתקים, אלא גם הכרה בטעויות שהם עשו במסגרת תפקידם וביקורת נוקבת על החלטות הדרג המדיני שתחתיו שירתו.

"לא מייצרים שלום בשיטות צבאיות. שלום אתה חייב לבנות על מערכת אמון, אחרי מהלכים צבאיים או בלעדיהם. כמי שמכיר את הפלסטינים היטב, אני טוען שלא צריכה להיות בעיה לייצר אתם מערכת אמיתית של יחסי אמון", מצהיר למשל בסרט אבי דיכטר (ראש השב"כ בשנים 2000 2005). "במדינת ישראל זה לוקסוס גדול מדי לא לדבר עם האויבים שלנו", מסכים עמו אברהם שלום (ששימש בתפקיד בין 1980 1986). אנו חייבים לדבר עם כל מי שמוכן לדבר אתנו, הוא מבהיר, כולל חמאס, הג'יהאד האיסלאמי ומחמוד אחמדינג'אד. "גם אם הוא עונה בחוצפה אני בעד להמשיך. אין אלטרנטיבה", מציין שלום. "זו תכונה של איש מודיעין מקצועי, לדבר עם כולם. ככה מתבהרים דברים. אני רואה שהוא לא אוכל זכוכית, והוא רואה שאני לא שותה נפט".

מיד לאחר מכן, מוצג בסרט טקסט שכתב פרופסור ישעיהו ליבוביץ ב 1968, שנה בלבד לאחר מלחמת ששת הימים. "מדינה השולטת על אוכלוסייה עוינת של מיליון זרים תהיה בהכרח מדינת ש"ב, עם כל מה שמתחייב מזה, כהשלכות על רוח החינוך, על חופש הדיבור והמחשבה ועל המשטר הדמוקרטי. השחיתות האופיינית לכל משטר קולוניאלי תדבק גם במדינת ישראל. המינהל יצטרך לעסוק בדיכוי תנועת מרי ערבית מזה, וברכישת קוויזלינגים, בוגדים ערבים, מזה". יובל דיסקין, שכיהן כראש השב"כ מ 2005 עד השנה שעברה, מגיב נחרצות: "אני מסכים עם כל מלה".

עמי איילון (1996 2000) מטיל ספק בסרט ביעילות החיסולים הממוקדים של מנהיגים רוחניים בקרב האויב, כרמי גילון (95' 96') מעריך כי יתרחש כאן רצח פוליטי נוסף כאשר צריך יהיה לפנות יישובים בשטחים, ואילו יעקב פרי (88' 94') מודה כי מי שעוזב את שירות הביטחון ונושא עמו את זכר הפשיטות הליליות על בתים של משפחות מבוהלות ¬ "הופך להיות שמאלן קצת".

ששת ראשי השב"כ לשעבר מודים בסרט כי הסיטואציה של הכיבוש גורמת נזקים אדירים גם לצד החזק במשוואה. "העתיד שחור", חורץ אברהם שלום באחת האמירות המטלטלות בסרט. "הוא גורם לשינוי באופי של האוכלוסייה. כי אתה מכניס את רוב הצעירים שלנו לצבא, והם רואים שם דבר והיפוכו: מצד אחד שזה רוצה להיות צבא עממי, ומצד שני צבא כיבוש אכזרי, שדומה לגרמנים במלחמת העולם השנייה".

יחסי דת מדינה? ציפי לבני לאן?

בעקבות סיור של ציפי ליבני בכותל המערבי והשימוש שלה בכסות ראש ובליווי חובשי כיפות.

מהרהורי ליבי, כאדם מאמין שלא משתמש בשום מסכה ולבוש מנוכסים.

 יהיה זה רק נכון למנהיגה לנהוג באומץ בכל מה שקשור להיסטוריה שלנו .ולמה שלא קשור ישירות להיסטוריה היהודית .ונכון יהיה מצד מנהיגה ,להתעדכן בהליכות ,ולא לקדש דברים חסרי שחר. ואל יקום מישהו להטיף לי, מהי היסטוריה כי נלחמתי יותר מפעם אחת לצערי, על ההיסטוריה הזאת והמסורת היהודית , ולמען נצח ישראל. אבל לא עבור משיחי שקר. שנכסו לעצמם את היהדות ..זאת לא אקבל ציפי, ורבבות כמוני לא יקבלו..די לצביעות וההתרפסות בפני נביאי השקר, הטפילים שאינם מביאים שום תועלת ,פרזיטים פרימיטיביים 
אכן ירושלים היא בירת הנצח של עם ישראל על כל חלקיו ,והדגש הוא על כל חלקי העם. הפעולות הנעשות כיום פוגעות בנצחיות של ירושלים כבירתנו .לא כעיר קדושה, כי אין דברים קדושים ביהדות. פרט למעמד הסנה הבוער בו אלוהים מקדש את המקום באומרו למשה "של נעליך מעל רגליך כי המקום בו אתה עומד קדוש הוא".. זהו שום מקום אחר או דבר אחר לא קודש בתורה..!!ניכוס התורה הוא מעשה הנוגד את מצוות התורה שניתנו לעם,לעמך, ופוסל את המנכסים כיהודים ,כנאמר ע"י אלוהים אל משה בספר דברים ,"צווה את העם לעבוד אותי כפי שצוויתי לא יוסיפו ולא יגרעו , כל העובר על ציווי זה יש להוציאו אל מחוץ לחומות העיר לסקול אותו באבנים. ומה עושים היום"הדתיים והחרדים? מפירים את צו אדוני ודינם סקילה .ע"פ דבר אדוני...
ציפי סוג התמונות המצ"ב בכותל שאיננו כלל חלק מבית המקדש. אלה קיר שנבנה ע"י הורדוס. כיסוי הראש שלך והכיפות של המלווים אותך איננו חלק מיהדות כלל ועיקר, אלה דרך לבדל את היהודים מהגויים , דבר שהחל בעת גלות בבל.. ,תמונות הנוטפים חנופה למשיחי השקר, איננו לטובתך ..יהדות איננה דת ולזה רוב העם חותר .ודי לכל סוג של כניעה למשיחי השקר. יש לנו מסורת ותורה נהדרים. האנשים שאתך אינם מיצגים אותם .הם מיצגים כת מיסטית של משיחי שקר . זו לא היהדות של העבריים..שהרי אנחנו עבריים בני ישראל. בתורה אין הבדלה בין דתי לחילוני. ולאף אחד אין טבו על ענייני מסורת ישראל,שהתקיימה אלפי שנים לפני להקמת המדינה, ואילו הכת המיסטית ,מייצגת תהליך של פרימיטיביות שהתקבעה במאה מאתיים שנים האחרונות, למעשה מימי תחילת תנועת ההשכלה בגולה. שהם ממתנגדיו..כפי שקיום הם מחנכים, מה לחשוב ולא כיצד לחשוב.
שבת שלום .

אהבתי ·  ·  · שיתוף · קידום

• ‏‎Yossi Amodai‎‏ אוהב את זה.