אנחנו האדונים של חיינו

    אנא מכם התייחסו בכובד ראש למידע זה העבירו אותו הלאה לכל תפוצתכם ושימרו על בריאותכם.

אוהבת אתכם, חרדה לבריאותכם , ומתחננת -תפסיקו לשתות את הרעל הנורא הזה!!!

לכל אחד מכם יש מישהו אחד לפחות שבשבילו - אתם הכי הכי חשובים בעולם!!!

חשוב לו, תתחשבו בו "שמירת בריאותכם"

רוחמה רז

---

באוקטובר 2001 אחותי חלתה. היו לה כאבי בטן והתכווצויות, והיו לה קשיים בהליכה. כדי לצאת מהמיטה בבוקר נדרש ממנה מאמץ עילאי. במרץ 2002 עברה אחותי ביופסיות שונות ולקחה 24 מיני תרופות, אבל הרופאים לא יכלו לאבחן מהי מחלתה. היא סבלה מכאבים רבים ואמרה שהיא יודעת כי היא הולכת למות. היא העבירה את חשבונות הבנק שלה, את ביטוח החיים ואת הבית על שם בתה הבכירה, שהבטיחה לה לטפל בילדים הצעירים יותר. לבסוף החליטה שהיא רוצה לצאת לבילוי אחרון, ותכננה לטייל לפלורידה על כיסא גלגלים.

הטיול אמור היה להתקיים בסוף מרץ. ב- 19 במרץ טלפנתי אליה ושאלתי לתוצאות הבדיקות. היא אמרה שהתוצאות לא ברורות, אבל הרופאים החליטו שהיא סובלת מ- MS, מחלת ניוון שרירים.

נזכרתי במאמר של ד"ר רוברטס שחברים שלחו לי, ושאלתי: "האם את שותה משקאות דיאט?"

היא ענתה: "כן, אני פותחת כרגע בקבוק".

בקשתי מימנה שתפסיק לשתות משקאות דיאט ושלחתי לה את המאמר של ד"ר רוברטס באינטרנט.
לאחר 32 שעות צלצלה אלי אחותי וסיפרה שמרגע שבו שוחחנו הפסיקה לשתות דיאט, ועכשיו היא יכולה ללכת, ואפילו עלתה במדרגות. התכווצויות השרירים נעלמו לה. היא עדיין לא מרגישה 100%, אבל חל אצלה שיפור רב.

עוד אמרה לי, שהיא עומדת ללכת לרופא, והיא לוקחת איתה את המאמר. סיכמנו שתצלצל אלי שתחזור.

כשחזרה צלצלה וסיפרה שהרופא נדהם. הוא אמר שיצלצל לכול חולי ניוון השרירים המטופלים במרפאתו כדי לגלות מי מהם משתמש בממתיקים מלאכותיים. בקיצור, הובהר שהיא הורעלה מהאספרטיים, וכמעט שמתה.
כאשר יצאה לטיול המתוכנן בסוף מרץ, לקחה איתה במקום כל התרופות, רק תרופה נגד הרעלה. היא הייתה בדרך להחלמה והלכה על רגליה. המאמר הציל את חייה. מה היה כתוב בו?
ממתיק "ללא סוכר" – אל תיגע ואל תשתמש !!!
ד"ר רוברטס סיפר במאמר: "במשך ימים אחדים השתתפתי בכנס שדן באיכות החיים והסביבה בעולם. בכנס הרציתי על אספרטיים, המופיע גם בשמות נוטרסוויט, אקוול ועוד. בהרצאה המרכזית של הכנס הוכרז שב-2001 פרצה בארצות הברית מגפה של ניוון שרירים ולופוס (זאבת), וק להבין מהו החומר הרעיל הגורם למגפה זו. קמתי ואמרתי שזהו בדיוק נושא הרצאתי, ואני רוצה להבהיר שהחומר הוא אספרטיים, ומדוע הוא כל כך מסוכן.
בהרצאתי הסברתי שכאשר הטמפרטורה של אספרטיים עולה על 30 מעלות, הכוהל העצי משנה את מבנהו הכימי והופך לרעל המצוי בנמלים הנקראות נמלי אש. ההרעלה אצל חולים הצורכים אספרטיים מגלה סימנים של ניוון שרירים. יותר מזה, הרעלת מתנול היא גזר-דין מוות.
תופעות דומות לאלו של זאבת אובחנו אצל שותי דיאט קולה ודיאט פפסי, ואלה לא יודעים מה גרם למחלתם, אבל אצל חולים שהפסיקו להשתמש בהם נעלמו התופעות. אצל חולים שאובחנו כחולי ניוון שרירים, וסבלו מבעיות ראייה, שמיעה ותנועה, הייתה הטבה ניכרת לאחר שהפסיקו להשתמש באספרטיים."
בזמן ההרצאה אמרתי: "אם מי מכם משתמש באספרטיים וסובל מכאבי ראש, דיכאון,כאבי פרקים, טנטון (צלצול באוזניים), ירידה בזכרון, או התכווצויות שרירים, יש לו, בוודאי, מחלת אספרטיים."

לשמע דבריי קפצו אנשים רבים ושאלו: "האם זה הפיך?" עניתי: "בוודאי! אל תשתו משקאות דיאט. קראו מה כתוב בתווית שעל מוצרי המזון ואל תשתמשו באלה המכילים אספרטיים! יש לנ ו בע רצינית. בדו"ח שנמסר בכנסים רפואיים נאמר שדיאט קולה ודיאט פפסי אי נם מוצרי דיאטה, אלא מוצרים הגורמים לרצות ולאכול יותר פחמימות, וזה משמין".

Error! Filename not specified.

ד"ר רוברטס אמר שאספרטיים מסוכן במיוחד לחולי סכרת. "מצאתי שיש רופאים המאמינים שיש להם פציינטים הלוקים בחולי רטינופטי (הינתקות הרשתית בעין), אבל למעשה התופעה שלהם נגרמת ע"י אספרטיים, הגורם לסוכר בדם לצאת מכלל שליטה. חולי סכרת יכולים לסבול מאבדן זיכרון בגלל חומרים רעילים המשפיעים על מערכת העצבים והמוח, המצויים באספרטיים ו יכולים לגרום גם להתכווצויות, התקפי חרדה, כעס ואלימות."
ד"ר רוברטס הוסיף שאספרטיים יכול לגרום למומים מולדים אם נצרך בשלבי ההתעברות וההריון המוקדמים. הממתיק מסוכן במיוחד לילדים, והוא מכיר מקרים שהחו גרם להם לפרכוסים אפילפטיים. לאחרונה אושר שימוש בצמח הסטיוויה כתחליף תזונתי לחולי סכרת. במשך שנים נמנעו מלאשרו בשל נאמנות ליצרני האספרטיים. לפי דברי הנהגת איגודי הרופאים האמריקאים (אמריקן קולג' אוף פשישנז) מדובר במגפה של מחלות נוירולוגיות שגרם הרעל הזה.

הקונגרס מסרב לדון בנושא בשל העובדה שחברות המייצרות את הממתיק הן בעלות השפעה כספית עצומה ואחת מהן מממנת את איגוד רופאי הסכרת ומוסדות מחקר רבים.כל ניסיון לעצור את השימוש בממתיק או להביא את המידע לידיעת הציבור נחסם ע"י בעלי האינטרס הכלכלי.

ראו הוזהרתם 

אמירה שלנו מאתמול. נכס צאן ברזל של היום?

גבול מלחמת האין בררה.

מה שקרה לנחמן בכתבה זו(גלובס- מלחמה מנוף לדיפלומטיה)  זה מה שקורה לרבים וטובים מבינינו,נשענים היום על אמירות של עצמנו  מאתמול ומתייחסים אליהם כתורה מסיני..ושוכחים שזה מה שאנחנו אמרנו ..מלחמת אין ברירה או מלחמת ברירה אינם קביעה מהתורה אלה מושגים שיצרנו אותם ואם יצרנו את A אנחנו גם יכולים ליצור את B באותה מידה..מלחמה היא רצון של א' להשליט את דעתו על ב'. תוצאות המלחמה יוצרות מרחב תמרון בו פועלת הדיפלומטיה ולא להפך,ואילו אצלנו הדיפלומטיה היא שהכתיבה את המלחמה ...והשאלה היא למה?כי התשובה נמצאת בסוריה ובאירן. שאינן נותנות לדיפלומטיה לנהל להם את החיים ולא לקבוע להם את מטרות המלחמה..לאורך כל מלחמות ישראל ניהלו אותנו הנסיבות ולא המטרות. כאשר אנחנו נותנים לנסיבות לנהל לנו את החיים ,אנחנו הופכים להיות הקרבנות של הנסיבות והחיים ,וזה נכון בכל תחומי החיים ללא יוצא מהכלל. כאשר אנחנו לוקחים אחריות ,עם זאת אחריות ממלכתית על המדינה ,או לקיחת אחריות אישית על חיינו ,הפועל היוצא הוא שאנחנו ממוקדי מטרה ויוצרים את העתיד אותו אנחנו החלטנו ליצור עבור עצמנו. וזה לא משמים ,זו בחירה שלנו או של הממשלות שלנו..לאורך השנים ולכל המלחמות שלנו ישראל לא הצליחה לתרגם את ההצלחה בשדה הקרב להצלחה מדינית .וכך הולך לקרות גם היום. ישראל עוצרת בנקודת הישגים שאיננה מתאימה למינוף מדיני. כי איננו נמצאים במקום שבו אנחנו יכולים לאלץ  את האויב לקבל את דעתנו. וכל השאר הם הסברים מאד מלומדים רק מאד לא רלוונטיים כי אין תוצאות .קיים בנו פחד גדול מלנצח ניצחון מוחלט בשדה הקרב .למה זו כבר סוגיה שהממשלות צריכות לשאול את עצמם..

קישורית למאמר:

אני סבור שהישגיה של פעולה קרקעית יהיו מוגבלים לעומת הנזקים שהיא תסב לנו בזירה הבינלאומית וכן מבית. כך, האופוריה היחסית שבה התקבלו הישגי "עמוד ענן" בימים הראשונים תתפוגג ונפגעים בצידנו, אזרחים או חיילים, יכפו על הממשלה לבלום מבצע קרקעי, בטרם יבשיל. כך כתבתי במאמר דעה שפורסם הבוקר באתר גלובס. לחצו על הקישור לקריאת המאמר. http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000799244&fid=4844

You are subscribed to email updates from ‫נחמן שי‬ To stop receiving these emails, you may unsubscribe now.	Email delivery powered by Google
Google Inc., 20 West Kinzie, Chicago IL USA 60610

מי שאנחנו היא הדרך שהאחרים מקשיבים לנו..

מי שאנחנו זה הדרך שמקשיבים לנו .
אליהו כהן, מושבניק זקן, משגיח על העדר שלו בשדה רחוק בנגב, כאשר לפתע מגיחה מולו בענן אבק מכונית ב.מ.וו חדשה.

הנהג, בחור צעיר בחליפה של ארמאני, נעלי גוצ'י, משקפי ריי-באן ועניבת איב סאן לורן, מוריד את החלון ושואל את המושבניק: "אם אומר לך כמה פרות ועגלים יש לך בעדר שלך, האם תיתן לי עגל אחד?"

אליהו מביט בצעיר, שבבירור הוא יאפי עירוני, מסתכל על העדר הרועה בשלווה ועונה בשקט: "בטח, למה לא?"

היאפי יוצא מהמכונית, שולף את מחשב המחברת שלו מתוצרת דל, מחבר אותו לאייפון שלו, גולש לאתר של נאסא באינטרנט, שם הוא מזמן לוויין ג'יפיאס לקבל איכון מדוייק של המיקום שלו, אותו הוא מזין אח"כ ללווין אחר של נאסא אשר סורק את האיזור לתמונה ברזולוציה גבוהה ביותר.

אז היאפי פותח את התמונה הדיגיטלית בתוכנת פוטושופ ומייצא אותה לאתר לפענוח מידע בהאמבורג בגרמניה..

בתוך שניות, הוא מקבל בדואר אלקטרוני ע"כ המחשב הנישא שלו כי התמונה מעובדת וכי המידע אוכסן. אז הוא משתמש בבסיס נתונים כדי לקבל דף אקסל, ולאחר כמה דקות מקבל תשובה. הוא פונה לאליהו ואומר: "יש לך בדיוק 1,586 פרות ועגלים".

"נכון", עונה אליהו, "ובכן, בחר לעצמך אחד, מאחר שזכית בו בצורה הוגנת".

הוא מביט כיצד היאפי המהודר בוחר אחת מהחיות ומסתכל בשעשוע כיצד האיש מרים אותה ושם אותה בתא המטען של מכוניתו.

בזמן שהיאפי מנער בזהירות את האבק מעל החליפה שלו, אליהו אומר: "ואם אני אומר לך בדיוק במה אתה עובד ומאיפה באת, האם תחזיר לי את העגל שלי?"

היאפי חושב לשניה, מתלבט מה יכול המושבניק המקומט, הזקן והבער הזה יכול לדעת. הוא מחייך ואז אומר: "בסדר, למה לא? גם אני מאמין במשחק הוגן."

"אתה פוליטיקאי ואתה עובד בירושלים", אומר לו אליהו.

"ואוו, זה נכון", אומר היאפי ההמום, "אבל תאמר לי, איך בשם האל ניחשת את זה?"

אליהו עונה: "שום צורך לנחש. צצת פה בלי שמישהו הזמין אותך; אתה רוצה לקבל תשלום עבור תשובה שבמילא אני יודע, לשאלה שלא שאלתי אותך כלל; השתמשת בציוד ששווה מיליונים כדי להראות לי כמה אתה חכם ממני; ואינך יודע דבר וחצי דבר איך אנשים עובדים מתקיימים, ואינך יודע כלום ביחס לפרות. ואם כבר בענין הזה - זה עדר של כבשים. ועכשיו, תחזיר לי את הכלב שלי"....

וזוהי, גבירותי ורבותי, בדיוק הבעיה....

"צו פיוס" גשר בין שתי עולמות.

אם הכל כל כך טוב ,אז למה הקרע בחברה הולך ומעמיק?כנראה יש משהו עמוק המונע את יצירת הגשר בין שתי תפיסות עולם שונות. ומהו אותו משהו?העולם הוא נקודת מבט והקשרי שאנחנו נותנים למה שאנחנו רואים מהמקום בו אנחנו נמצאים באותו רגע. במקום אחר בזמן שונה

 בזוית אחרת ניתן הקשר שונה.
ולמה הדבר דומה?
בואו ותדמיינו ארבעה איש יושבים סביב שולחן שבמרכזו מונחת תיבה בצבע אחיד ,וכל הארבעה מתבוננים באותה תיבה. בכל פאה הכיתוב שונה ובשפה שונה. וכל אחד רואה אך ורק את הכיתוב שלו.
עכשיו נבקש מכל אחד מארבעת המסובים סביב השולחן,לתאר את אשר עיניו רואות בקול רם.
והנה כל אחד מתאר את אותה תיבה באופן שונה . מי הצודק מביניהם? מי נותן את התיאור הנכון? האם יש מי שטועה?

התשובה היא אף אחד לא טועה בכלום .כולם מתארים היטב את אשר העינים ראות וכולם צודקים ואין אחד הצודק יותר או מתאר טוב יותר .ואין אף אחד אוביקטיבי יותר מהשני. משמע כולם שווים???
מסקנה כל אחד ונקודת המבט שלו והדעה שלו ואין דעה אחת טובה יותר או נקודת מבט נכונה יותר.
אם זה כך אפשר לקחת הנחה זו ולבנות ממנה עמוד אחד לגשר?
הגשר הזה מה מטרתו?
לגשר על המפריד ?נהדר אז בואו נבחן את האפשרות של יצירת יחסים בין הצדדים?
עמוד שני של הגשר..!!
יצירת יחסים מתחילה בקבלת האחר כמו שהוא וכמו שהוא לא!!!
עמוד שלישי לגשר.
עם לקבל את האחר כמו שהוא משמע אפשר להפוך את השני למשאב עבורנו. ולקת ממנו את הזהב ?!!
הנה העמוד הרביעי לגשר .
לשם יצירת דבר חדש יש לוותר על כל מה שאנחנו כבר יודעים , כי כל עוד נשתמש באותם כלים מוכרים סביר להניח שהתוצאה תהיה מה שכבר יש לנו כי מעולם 1+1=2 ולא משנה כמה נתאמץ לשנות את התוצאה היא עדיין תהיה 2 .ועל מנת ליצור דבר חדש יש להשתמש בכלים חדשים לחלוטין. שגם יעבוד ויניב פירות לא רק בסיפורים אלה בהלכה למעשה ויעבוד למען כל החברה ולא רק לבודדים. כי עד היום כל הדרכים לא יצרו את התוצאה הנכספת גשר אמיתי .גשר של כבוד אחד לשני .של קבלה של צניעות וגשר להבנה שאין דרך אחת טובה מהשניה ..

עוד מאותו הדבר.

אני עוקב מעט אחרי המתמודדים הצעירים לרשימות הוותיקות ואני חייב לציין שאני יותר ממאוכזב .אות כלים אות קו מחשבה מקובע ובקיצור עוד מאותו כלום כאשר אף אחד איננו מוכל להתקרב באמת לבעיות הליבה של החברה הישראלית הכלכלה המעוותתומדיניות החוץ ההרסנית אז בואו נעיף מבט בתפיסות החיים להם:
שמולי :
חיוב לימודי ליבה כתנאי לתקצוב ממשלתי? צמצום פערים חברתיים! השקעה בחינוך.
סתיו:
חינוך,בריאות. דיור,כלכלה היא לא משמ

יים היא מדיניות????.
בר-לב:
צמצום פערים,הגדלת הסולידריות החברתית ???? חתירה לשלום???
דני עטר:
צמצום פערים?הנגשת שוק העבודה לאוכלוסיות חלשות ~ערבות הדדית!!
בן עמי:
חינוך.....מיגור ההפרטה.חיזוק מעמד המורה??
אורי שגיא:
חינוך ממלכתי?מצוקת דיור,רווחה וסיוע לחלשים..

זוכרים את ההצהרות של פרס במשך חמישים שנה על מזרח תיכון חדש ,זוכרים את התוצאות .ויש לו דור ממשיכים ארוך .אין מעוף חשיבה בתוך התבניות הקימות .חוסר הבנה של בעיות הליבה של החברה ובריחה קולקטיבית מהאפשרות להתמודד איתם .
בוקר טוב ישראל החדשה כישנה...עוד מאותו הדבר עפר בעינינו...
חישבו היטב היטב לפני הכנסת הפתק לקלפי .זכרו אנחנו יוצרים לעצמנו את העתיד שאליו נצעד..

גנבו לי את אלוהים והמדינה

ביבי נתניהו מנכס לו את אלוהים .
זיכרון השואה איננו שייך לקרבנותיה. את השואה לא עברו יהודי אירופה. השואה היא של בנימין נתניהו. היא שייכת לו. כל משפחתו נרדפה בשואה. כילד הוא נאלץ להסתתר במרתפים, לחיות על לחם ומים. מספר קועקע על זרועו. השואה שייכת לבנימין נתניהו: השואה היא האיום האיראני, ואין לה קיום מחוץ לאיום האיראני.

כמה יהיר, כמה נפוח, כמה חסר אנושיות יכול להיות אדם אשר לוקח לעצמו את כאבם של אחרים, אשר מנווט אותה לצרכיו הפופוליסטיים המכוערים.

שבוע קודם לכן קיצצה ממשלתו של נתניהו בקצבאותיהם של ניצולי השואה. אותם זקנים שהמדינה טורחת לשכוח מדי יום ביומו, טורחת להשליך אותם אל מלחמות הביורוקרטיה האינסופיות, כפי שהיא עושה לכל זקניה. פעם בשנה היא נזכרת בהם, נזכרת להטריח אותם מביתם כדי ללקק את עכוזו של מי שחזה, פעל ומנע את שואתם.

השואה איננה שלך, בנימין נתניהו. היא איננה שלך לקחתה ולהכריז עליה בעלות. אנו זוכרים. זוכרים כיצד מדינה נאורה איבדה את שפיותה ואת אנושיותה והפכה למפלצת, למכונה. זוכרים כיצד קהילות שלמות הוכחדו, נרדפו, נשרפו.

מי שמך לנפנף בה כך? מי שמך להמליך את עצמך למציל היהודים?  מי ביקש ממך לדבר על איראן? האם איראן קשורה אל השכן שהיה לי בתור ילד, שנרקב בדירתו ללא עזרה סיעודית? האם איראן אחראית עליו? לא, אתה אחראי עליו, בנימין נתניהו. אתה הפנים שאמורות להיות מופנות אליו, אך אתה מחכה שהפנים כולם יופנו אליך.

אני מתבייש בך בכל מאודי, בנימין נתניהו, ואני חושב שהפכת את מדינתנו לאותה מפלצת חסרת פנים. מדינת ישראל של 2012 טופחת על חזה ומנפנפת בידיה בגאון, ומפנה את גבה אל הנרדף, החלש, החולה: אל המוזלמן, אל ניצול השואה. דבר אחד נכון אמר בנימין נתניהו: יש ללמוד מן הזכרון, ולא רק לזכור אותו. יש ללמוד כי האנושיות חשובה יותר מכל, כי אסור לה לחברה להתדרדר אל תהומות הגזענות, האלימות והטירוף של גרמניה הנאצית. יש ללמוד כי החברה נמדדת על סמך יחסה אל החלש, וכי החברה שלנו כבר שכחה אותו מזמן.

למד, בנימין נתניהו, למד לזכור את פניהם. למד לזכור את דבריו הבאים של פרימו לוי:

"בבני אדם רבים ואף בעמים שלמים מצוי על סף ההכרה רגש "שכל זר הוא צר ואויב". על פי רוב אמונה זו חבויה היטב במעמקי הנפש כדלקת זיהומית שלא התפשטה. מדי פעם היא מתגלה במעשים מקריים ולא עקביים ואיננה מקור לחשיבה שיטתית. אולם, כאשר "האני מאמין" הסמוי מעין נהפך למחשבה שיטתית, לעיקרון מרכזי של מערכת היקשים הגיונית, בקצה השרשרת מופיע מחנה הריכוז (ההדגשה במקור)… כל בני האדם חייבים לראות בהיסטוריה של מחנות הריכוז אות לסכנה האורבת באופק.