מה בין מדיניותו המתרפסת של צ'מברלין בפני היטלר, לבין מדינותו הרופסת של ביבי מול הפלסטינים ?
התוצאות בשני המקרים זהות, אסון מדיני צבאי שנדרשו עשרות מליוני קורבנות וחמש שנות מלחמה עולמית .שפרצה זמן קצר אחרי שהעולם היה בטוח בפתרונות הפלא ,בכתב כניעה בזוי של גרמניה בשוך קרבות מלחמת העולם הראשונה.
ביבי מנהל את אותו קו של אמונה בוויתורים וחתירה לפיוס שרק מביא להקצנה בשדה הקרב ובמהלכי המו"מ. מדיניות המלווה בהמון מהלכים שבסיסם חללומות בהספמיה.בדיוק כפי שנקט צמברלין עד להחלפתו ע"י צ'רצ'יל ,בדיוק כפי שנדרשת החלפפתו המיידית של ביבי נתניהו המוביל אותנו לאסון..
כך זה נראה בימי צמברלין וכל אחד יפיק מכך את לקחיו.
מדיניות הפייסנות של צ'מברליין ניכרת יותר מכל בהסכמתו לסיפוח צ'כוסלובקיה, כפי שנקבע בהסכם מינכן, אולם את השלמתו של צ'מברליין עם מעשיו של היטלר, מעשים שהפרו חוזה חתום (חוזה ורסאי), ניתן היה לראות עוד בשנים שלפני חתימת הסכם מינכן. בשנים אלו התחמש הוורמאכט מעל ומעבר למותר לו, ברוכשו ובבנותו צוללות, טנקים ומטוסי קרב רבים. במרץ 1938 ביצע היטלר את האנשלוס (סיפוח אוסטריה) כשצרפת, ברית המועצות ובריטניה של צ'מברליין מתבוננות בנעשה באפס מעשה, ויתרה מכך, בעת שהתקדמה גרמניה לעבר סיפוחה האלים של אוסטריה, נשא צ'מברליין נאום בבית הנבחרים ובו אמר כי אינו מתכוון להתערב בהסכמה בין שני מדינאים (היטלר, וראש הממשלה האוסטרי קורט שושניג) שמטרתה לשפר את היחסים בין שתי המדינות. הערה זו הראתה על אחת מן השתיים - אדישות עילאית לנעשה מחוץ לבריטניה, או נאיביות שאין שנייה לה. פרשנויות מאוחרות יותר טענו שהיה מפוכח ביחס ליכולתה של בריטניה לצאת למלחמה באותה עת והעדיף לשמור על רגיעה. אך בה בעת השקיע מרץ רב בהצטיידות ובניית תעשיית הנשק האנגלית.
התוצאות בשני המקרים זהות, אסון מדיני צבאי שנדרשו עשרות מליוני קורבנות וחמש שנות מלחמה עולמית .שפרצה זמן קצר אחרי שהעולם היה בטוח בפתרונות הפלא ,בכתב כניעה בזוי של גרמניה בשוך קרבות מלחמת העולם הראשונה.
ביבי מנהל את אותו קו של אמונה בוויתורים וחתירה לפיוס שרק מביא להקצנה בשדה הקרב ובמהלכי המו"מ. מדיניות המלווה בהמון מהלכים שבסיסם חללומות בהספמיה.בדיוק כפי שנקט צמברלין עד להחלפתו ע"י צ'רצ'יל ,בדיוק כפי שנדרשת החלפפתו המיידית של ביבי נתניהו המוביל אותנו לאסון..
כך זה נראה בימי צמברלין וכל אחד יפיק מכך את לקחיו.
מדיניות הפייסנות של צ'מברליין ניכרת יותר מכל בהסכמתו לסיפוח צ'כוסלובקיה, כפי שנקבע בהסכם מינכן, אולם את השלמתו של צ'מברליין עם מעשיו של היטלר, מעשים שהפרו חוזה חתום (חוזה ורסאי), ניתן היה לראות עוד בשנים שלפני חתימת הסכם מינכן. בשנים אלו התחמש הוורמאכט מעל ומעבר למותר לו, ברוכשו ובבנותו צוללות, טנקים ומטוסי קרב רבים. במרץ 1938 ביצע היטלר את האנשלוס (סיפוח אוסטריה) כשצרפת, ברית המועצות ובריטניה של צ'מברליין מתבוננות בנעשה באפס מעשה, ויתרה מכך, בעת שהתקדמה גרמניה לעבר סיפוחה האלים של אוסטריה, נשא צ'מברליין נאום בבית הנבחרים ובו אמר כי אינו מתכוון להתערב בהסכמה בין שני מדינאים (היטלר, וראש הממשלה האוסטרי קורט שושניג) שמטרתה לשפר את היחסים בין שתי המדינות. הערה זו הראתה על אחת מן השתיים - אדישות עילאית לנעשה מחוץ לבריטניה, או נאיביות שאין שנייה לה. פרשנויות מאוחרות יותר טענו שהיה מפוכח ביחס ליכולתה של בריטניה לצאת למלחמה באותה עת והעדיף לשמור על רגיעה. אך בה בעת השקיע מרץ רב בהצטיידות ובניית תעשיית הנשק האנגלית.
דרישתו הבאה של היטלר הייתה מכוונת לעבר צ'כוסלובקיה. היטלר טען כי חלק ניכר מצ'כוסלובקיה (המכונה "חבל הסודטים") הינו בעל רוב של תושבים ממוצא אתני גרמני, וכי יש לספחם ל"רייך". אין לדעת עד כמה העריך צ'מברליין את נחישותו של היטלר, ועד כמה ידע על שאיפותיו הטריטוריאליות, אולם ברור כי בשלב זה כוחו של הוורמאכט נתפס כגדול בהרבה מזה שהיה בפועל, ובכל אופן, כגדול מכוחה של בריטניה באותה עת, וזאת הן אצל הבריטים (מה שגרם לחוסר נחישות, ולגמישות במשא ומתן), והן אצל היטלר עצמו (אשר העריך את כוחו הערכת יתר, ולכן ניהל מדיניות אגרסיבית ותוקפנית מתוך הערכה כי אם יהיה עימות - ינצח בו). להערכה זו לא היה שותף המטה הכללי הגרמני, אשר גורמים מרכזיים בו קשרו קשר להדחתו של היטלר אם זה יורה על פתיחה במלחמה, בה העריכו כי הוורמאכט לא יוכל לעמוד כנגד צבאות בריטניה וצרפת
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה