מי שאנחנו היא הדרך שהאחרים מקשיבים לנו..

מי שאנחנו זה הדרך שמקשיבים לנו .
אליהו כהן, מושבניק זקן, משגיח על העדר שלו בשדה רחוק בנגב, כאשר לפתע מגיחה מולו בענן אבק מכונית ב.מ.וו חדשה.

הנהג, בחור צעיר בחליפה של ארמאני, נעלי גוצ'י, משקפי ריי-באן ועניבת איב סאן לורן, מוריד את החלון ושואל את המושבניק: "אם אומר לך כמה פרות ועגלים יש לך בעדר שלך, האם תיתן לי עגל אחד?"

אליהו מביט בצעיר, שבבירור הוא יאפי עירוני, מסתכל על העדר הרועה בשלווה ועונה בשקט: "בטח, למה לא?"

היאפי יוצא מהמכונית, שולף את מחשב המחברת שלו מתוצרת דל, מחבר אותו לאייפון שלו, גולש לאתר של נאסא באינטרנט, שם הוא מזמן לוויין ג'יפיאס לקבל איכון מדוייק של המיקום שלו, אותו הוא מזין אח"כ ללווין אחר של נאסא אשר סורק את האיזור לתמונה ברזולוציה גבוהה ביותר.

אז היאפי פותח את התמונה הדיגיטלית בתוכנת פוטושופ ומייצא אותה לאתר לפענוח מידע בהאמבורג בגרמניה..

בתוך שניות, הוא מקבל בדואר אלקטרוני ע"כ המחשב הנישא שלו כי התמונה מעובדת וכי המידע אוכסן. אז הוא משתמש בבסיס נתונים כדי לקבל דף אקסל, ולאחר כמה דקות מקבל תשובה. הוא פונה לאליהו ואומר: "יש לך בדיוק 1,586 פרות ועגלים".

"נכון", עונה אליהו, "ובכן, בחר לעצמך אחד, מאחר שזכית בו בצורה הוגנת".

הוא מביט כיצד היאפי המהודר בוחר אחת מהחיות ומסתכל בשעשוע כיצד האיש מרים אותה ושם אותה בתא המטען של מכוניתו.

בזמן שהיאפי מנער בזהירות את האבק מעל החליפה שלו, אליהו אומר: "ואם אני אומר לך בדיוק במה אתה עובד ומאיפה באת, האם תחזיר לי את העגל שלי?"

היאפי חושב לשניה, מתלבט מה יכול המושבניק המקומט, הזקן והבער הזה יכול לדעת. הוא מחייך ואז אומר: "בסדר, למה לא? גם אני מאמין במשחק הוגן."

"אתה פוליטיקאי ואתה עובד בירושלים", אומר לו אליהו.

"ואוו, זה נכון", אומר היאפי ההמום, "אבל תאמר לי, איך בשם האל ניחשת את זה?"

אליהו עונה: "שום צורך לנחש. צצת פה בלי שמישהו הזמין אותך; אתה רוצה לקבל תשלום עבור תשובה שבמילא אני יודע, לשאלה שלא שאלתי אותך כלל; השתמשת בציוד ששווה מיליונים כדי להראות לי כמה אתה חכם ממני; ואינך יודע דבר וחצי דבר איך אנשים עובדים מתקיימים, ואינך יודע כלום ביחס לפרות. ואם כבר בענין הזה - זה עדר של כבשים. ועכשיו, תחזיר לי את הכלב שלי"....

וזוהי, גבירותי ורבותי, בדיוק הבעיה....

"צו פיוס" גשר בין שתי עולמות.

אם הכל כל כך טוב ,אז למה הקרע בחברה הולך ומעמיק?כנראה יש משהו עמוק המונע את יצירת הגשר בין שתי תפיסות עולם שונות. ומהו אותו משהו?העולם הוא נקודת מבט והקשרי שאנחנו נותנים למה שאנחנו רואים מהמקום בו אנחנו נמצאים באותו רגע. במקום אחר בזמן שונה

 בזוית אחרת ניתן הקשר שונה.
ולמה הדבר דומה?
בואו ותדמיינו ארבעה איש יושבים סביב שולחן שבמרכזו מונחת תיבה בצבע אחיד ,וכל הארבעה מתבוננים באותה תיבה. בכל פאה הכיתוב שונה ובשפה שונה. וכל אחד רואה אך ורק את הכיתוב שלו.
עכשיו נבקש מכל אחד מארבעת המסובים סביב השולחן,לתאר את אשר עיניו רואות בקול רם.
והנה כל אחד מתאר את אותה תיבה באופן שונה . מי הצודק מביניהם? מי נותן את התיאור הנכון? האם יש מי שטועה?

התשובה היא אף אחד לא טועה בכלום .כולם מתארים היטב את אשר העינים ראות וכולם צודקים ואין אחד הצודק יותר או מתאר טוב יותר .ואין אף אחד אוביקטיבי יותר מהשני. משמע כולם שווים???
מסקנה כל אחד ונקודת המבט שלו והדעה שלו ואין דעה אחת טובה יותר או נקודת מבט נכונה יותר.
אם זה כך אפשר לקחת הנחה זו ולבנות ממנה עמוד אחד לגשר?
הגשר הזה מה מטרתו?
לגשר על המפריד ?נהדר אז בואו נבחן את האפשרות של יצירת יחסים בין הצדדים?
עמוד שני של הגשר..!!
יצירת יחסים מתחילה בקבלת האחר כמו שהוא וכמו שהוא לא!!!
עמוד שלישי לגשר.
עם לקבל את האחר כמו שהוא משמע אפשר להפוך את השני למשאב עבורנו. ולקת ממנו את הזהב ?!!
הנה העמוד הרביעי לגשר .
לשם יצירת דבר חדש יש לוותר על כל מה שאנחנו כבר יודעים , כי כל עוד נשתמש באותם כלים מוכרים סביר להניח שהתוצאה תהיה מה שכבר יש לנו כי מעולם 1+1=2 ולא משנה כמה נתאמץ לשנות את התוצאה היא עדיין תהיה 2 .ועל מנת ליצור דבר חדש יש להשתמש בכלים חדשים לחלוטין. שגם יעבוד ויניב פירות לא רק בסיפורים אלה בהלכה למעשה ויעבוד למען כל החברה ולא רק לבודדים. כי עד היום כל הדרכים לא יצרו את התוצאה הנכספת גשר אמיתי .גשר של כבוד אחד לשני .של קבלה של צניעות וגשר להבנה שאין דרך אחת טובה מהשניה ..