יום שני, 16 ביוני 2014

חטיפת האברכים נקודת מבט אחרת.

בוקר טוב
עוד בוקר של  כלום..
למה? מה עומד מאחורי הדברים .. ע"פ חוקי הפיזיקה שום דבר לא נוצר יש מאיין.
בואו לרגע נחזור למאי 2011 בזמן שיורם כהן ממונה לראש השב"כ, משום מקום.. יורם שוחרר מתפקיד סגן ראש השב"כ בשנת 2008 ונשלח לארה"ב להקפאה עמוקה , בשנת 2011 מוחזר לתפקיד ראש השב"כ ,? בניגוד לדעת יובל דיסקין ראש השב"כ היוצא וראשי אגפים בשב"כ .הוא גם לא היה אחד המועמדים המומלצים .עד אז מקובל היה שראש השב"כ מגיש המלצה על 3 בכירים כמועמדים וראש הממשלה בוחר באחד מהם .
אך בפועל ראש הממשלה ביבי מטעמי נוחיות מביא את יורם כהן כמריונטה שיעצום עיניים מפשעי מתיישבי הגדה, כי הוא בא וגדל באותה אסכולה,(בוגר ישיבה) וכך מתקבלת החלטה אומללה שכמו תמיד יש לה השפעה ומחיר שאותם אנחנו משלמים בימים נוראים אלה ,כאשר בראש הפירמידה עומד אדם שלא ראוי להיות שם מקצועית .וכשעוצמים עיניים מול היהודים גם לא רואים את הערבים..
תוסיפו לזה את ראש הממשלה ביבי שנותן ל"תג מחיר" לבצע פשעי מלחמה בגדה בצורת התנכלות יום יומית בעקירת ושרפת מטעי זיתים ,חסימת מקורות מים..שרפת מכוניות ,מכות,.הכל למען הפחדה וגרוש תושבים או במילה אחרת טרנספר בכוח העומד בניגוד לחוק הבינלאומי.
תוסיפו לזה את מפכ"ל המשטרה דנינו שגם הוא מריונטה חסרת עמוד שדרה שמאפשר את הפעילות הלא חוקית של תושבי הגדה.
העלמת עין של צה"ל ,ויש לכם סיר לחץ שחייב להתפוצץ ,אבל אף אחד לא באמת ראה את הדברים עד שהם יתפוצצו לנו בפרצוף בחטיפת שלושת האברכים וזה לא במקרה אברכים ולא חיילים.
כל זה מהווה מרשם בטוח לפעולות נקם במתיישבים בגדה ,כפי שזה בא לידי ביטוי בחטיפת שלושת האברכים ,ואינני בטוח כלל ועיקר שהחטיפה באה על רקע פעולת טרור כפי שאנחנו מכירים. וזה אולי מסביר את השוני בדפוסי הפעולה. והבלבול גם בצד הפלסטיני..אך כמו תמיד לממשל שלנו ולעומד בראשה ביבי נוח להציג את החטיפה כפעולת טרור למען שחרור אסירים שאני אישית לא נוטה לראות שזה אכן כך.!!
פשעי משיחי השקר בגדה נראה כך ובזהירות של מריונטה בפי יורם כהן ראש השב"כ לפני כשנתיים .
ראש השב"כ על תג מחיר: מתנחלי יצהר מטילים טרור על הממשלה
בהרצאה סגורה, אמר כהן דברים יוצאי דופן: מעורבות ערביי ישראל בטרור הולכת ופוחתת, והקוורטט מגבש מחוות ישראליות לרשות תמורת שנה של שקט

ברק רביד 03.02.2012 04:2157הוסף תגובה

איראן משקיעה מאמץ עצום לפגוע בנציגויות ישראל כדי לעצור את ההתנקשויות במדעני הגרעין שלה; ערביי ישראל אינם גיס חמישי ומעורבותם בטרור פוחתת; והקוורטט מנסה לגבש חבילת מחוות ישראליות ליושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס תמורת שנה של שקט. אלה הם רק חלק מהדברים שאמר אתמול ראש השב"כ, יורם כהן, בהרצאה סגורה בתל אביב.

בהרצאה, שנמשכה כשעה, סקר כהן את תמונת המצב המדינית-ביטחונית כפי שהיא מנותחת על ידי השב"כ. כהן דיבר גלויות והתייחס גם לערביי ישראל, למעשי האיבה של יהודים בשטחים נגד פלסטינים, למערכת היחסים בין המתנחלים לממשלה ולקיפאון בתהליך השלום.

בנוגע לערביי ישראל אמר כהן כי "כציבור הם אינם יעד של השב"כ. הם אינם גיס חמישי ואיננו מתייחסים אליהם ככאלה. אנחנו מתייחסים אליהם כציבור פלסטיני המזדהה עם אחיהם ביהודה ושומרון. צריך להבין את זה. עיקר הציבור הזה נמצא במעורבות הולכת ופוחתת בטרור".

יום שבת, 14 ביוני 2014

למהר לשום מקום ..

משהו להתעמק בו!!
קראו את המשפט הזה לאט לאט ותנו לו לחדור לתודעה.

מנהל בכיר צעיר ומצליח נסע ברחוב שכונתי, במהירות מופרזת, ביגואר החדשה שלו. הוא נזהר ובדק שלא מגיחים ילדים מבין המכוניות החונות והאט כשחשב שהוא מבחין במשהו. 

במהלך הנסיעה, לא צץ ילד. אבל במקום זה, פגעה לבנה בדלת היגואר! הוא עצר בחריקת בלמים ונסע לאחור למקום שממנו נזרקה הלבנה. הנהג הזועם זינק מחוץ למכונית, תפס את הילד הקרוב ביותר והדף אותו בצעקות על המכונית שלו, "מה זה צריך להיות? מה לעזאזל אתה עושה? זאת מכונית חדשה והלבנה שזרקת גרמה נזק רב. למה עשית את זה?"

הילד הקטן התנצל. "סליחה... אני מצטער, אבל לא ידעתי מה לעשות." הוא התחיל להתחנן, "זרקתי את הלבנה כי אף אחד לא עצר..." בדמעות שזלגו על לחייו הצביע מעבר למכונית החונה ואמר, "זה אחי, הוא התגלגל מהמדרכה ונפל מכיסא הגלגלים שלו ואני לא מצליח להרים אותו." עכשיו הוא כבר התייפח ושאל את המנהל ההמום, "אתה מוכן בבקשה לעזור לי להרים אותו חזרה לכיסא הגלגלים שלו? הוא נפצע והוא כבד מדי בשבילי."

הנהג הנרגש והנסער ניסה לבלוע את הגוש שחנק את גרונו. הוא הרים במהירות את הילד הנכה לתוך כיסא הגלגלים, אחר-כך הוציא ממחטת בד וניקה את הפצעים שלו. סקירה מהירה אמרה לו שהכול יהיה בסדר...
"תודה רבה ושאלוהים יברך אותך," אמר הילד אסיר התודה לזר.

נסער מכדי לדבר, הביט האיש בילד מוביל את אחיו בכיסא הגלגלים לאורך המדרכה אל ביתם. הדרך חזרה ליגואר הייתה ארוכה וממושכת.

הנזק במכונית היה ניכר, אבל הנהג לעולם לא טרח לתקנו. הוא השאיר אותו כתזכורת למסר הבא: "אל תתנהל בחיים מהר מדי, באופן שיחייב לזרוק עליך לבנה כדי לזכות בתשומת-לבך!"